כותבת אני שורות אלו במהירות. מקווה שלא תישמע אזעקה ותתנתק את חוט המחשבה ואז אשכח כל מה שרציתי לרשום...
אני אזרחית חיפה. בימים רגילים, עיר שקטה צוננת ונקיה, כמו תמיד בלי הפתעות, עם שנת צהריים ובילוי נחמד בפאב והליכה הביתה בצורה תרבותית ומסודרת.
אין כתבות על מלחמות סכינים וכנופיות אברגיל למינהן.
אין פוליטיקאים ידועים. רק יונה יהב, זה לא ממש נחשב.
אין סליבריטאים, אפילו אחד. בעצם טל פרידמן, אבל הוא גר בטבעון זה כן נחשב?
ופתאום חיפה בכותרות כמו שלא היתה מעולם. איזהו התרגשות!!
יונית לוי, אלון בן דוד, כתבים זרים ואפילו אני התראיינתי לרדיו השוודי, אחרי נפילת הקטיושה הראשונה בסטלה. סלבריטי או לא (חתימות אחר-כך).
וכשהכל ירגע, בעזרת השם, כולם יחזרו לעיר הגדולה תל אביב וישאירו את חיפה מאחור, שקטה ויפה כמו תמיד. עם אזרחים גאים ואוהבים אפילו יותר מתמיד. ושמחים מאד בעירם וכמה טוב שהיא כזו.
לילה טוב ושקט... חזרה אלייך, מיקי.