למה אנחנו עושים את זה לעצמנו?

בשנים האחרונות נדמה שאנחנו מאבדים עצמנו לדעת בנושא התקציב האישי.

למרות שהכנסותינו מן הסתם לא עלו, ואולי אפילו להיפך - נשחקו, אנחנו מכניסים לתקציב האישי שלנו הוצאות, שדי ברור כי לא נזקקנו להם שנים קודם לכן, ולא ברור אם אנו באמת נזקקים להן עכשיו.

קחו לדוגמא את הוצאות הטלפון ש"נחתו" עלינו בשנה האחרונה. מאות שקלים בחודש על שיחות טלפון של הילדים מהטלפונים הניידים ולמי? לחבר בהפסקה שפשוט נמצא בצד השני של חצר בית הספר ושבעוד שניות אחדות ישבו לידו בשיעור הבא, SMS "דחוף" לחברה, כדי לברר אם ראתה את הפרק של "לחיי האהבה" אתמול בערב (עלות SMS היא למעלה מחצי שקל), בקיצור, מאות שקלים על שיחות שאין בהן צורך - וספק אם היה. שלא לדבר על שירותים חשובים והכרחיים נוספים כמו תחזית אסטרולוגית, מזג האוויר בקזחסטן ומצב המניות בבורסה שפשוט לא ברור איך חיינו שנים קודם לכן ללא המידע החשוב הזה..

גם על נושא "הבידור בבית" אנחנו מוציאים מאות שקלים בחודש אבל בעצם לא מקבלים דבר בתמורה.

חברות הכבלים גובות מאתנו את התשלום המוגזם הזה כל חודש, פשוט כדי שאנחנו נוכל לקבל....כלום בתמורה. ישנם עשרות ערוצים שגם אם "תזפזפ" ביניהם כל הערב, ודאי לא תזכור למחרת בבוקר מה בדיוק ראית שם ובטח לא תישאר עם התחושה, שהנה ילדייך ספגו מעט ידע ועניין.

ודברים חשובים באמת, כמו יום הולדת לילדינו היקרים.. אתם זוכרים את ימי ההולדת של פעם? בלונים, משחקים, ממתקים, ריקודים. היום זה פשוט לא מספיק. מינימום די ג'יי למסיבה של הילד הבוגר בן העשר (1,000-600 ש"ח) זה חובה, כי להשמיע מוסיקה במערכת "הרגילה" ולרקוד זה ממש לא זה.... ואם הוא כבר ממש, אבל ממש גדול, נניח בן 13...אז פחות מהשכרת מועדון לכל החברים זה פשוט לא הולך. מסיבות של פעם זה "פסה" ומה יש אם ההורים צריכים להוסיף לתקציב שלהם לשנת בר-מצווה עוד כמה אלפי שקלים?

מה באמת, מכל ה"צרכים" החדשים הללו, הוסיף תוכן לחיים שלנו כמו שהם נראים כרגע? עשה אותם נוחים יותר? נכונים יותר?