בחודשים האחרונים אנו רואים רצף של הצלחות בפניות של ההתישבות לבתי המשפט. מדובר הן בתביעות פרטניות של ישובים, הנוגעות באופן כללי לקיבוצים ולמושבים ואף בדיונים שנערכו ביוזמת גורמים אחרים.
לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתביעה שהגישו רשויות מקומיות נגד המינהל שיש להתייחס לחלקות המגורים ביישובים החקלאיים כאל קרקע עירונית. להחלטה חשיבות מבחינת גובה דמי ההיתר, אך יש לראות בה את החשיבות העקרונית של צעד חשוב לקראת השוואת הזכויות במגזר ההתישבותי לאלו שבמגזר העירוני - נושא עליו אנו נאבקים כבר שנים רבות.
הישג נוסף נרשם בפניה של אירגון "גרנות" לבית המשפט לחוזים אחידים. בית המשפט קיבל החלטה לפיה חוזי המינהל נחשבים כחוזים אחידים והוא מוסמך לדון בביטולם של סעיפים מקפחים. פסיקה זו עמדה בניגוד לדעת פרקליטות המדינה, אשר ניסתה למנוע קיומו של דיון בנושא זה בפני בית המשפט לחוזים אחידים.
משמעות ההחלטה היא פתיחת דיון משפטי ומקצועי-כלכלי במערך החוזים של מינהל מקרקעי ישראל, כולל שמיעת עדים. המינהל לא יוכל להמשיך לכפות תניות מגבילות ביחס לתקופת החכירה, מטרת החכירה, שינוי דמי החכירה וכיוצא באלו תנאים שרירותיים המקוממים כל אזרח בישראל. יהיה עליו להתחשב בזכויותיו היחודיות של כל ישוב, ולא להכתיב חוזה אחיד לכל הישובים החקלאיים בארץ.
מאבק משפטי נוסף שראוי להפנות אליו זרקור, הוא עתירת עמותת "אדמתי" נגד הפיצוי הנמוך שנקבע לישובים הותיקים על-פי החלטה 969. החלטה זו עוסקת בפיצוי בעת השבת קרקע שייעודה שונה. בדיון שנערך בחודש ספטמבר הורה בית המשפט העליון למינהל לערוך דיון מחודש בהחלטה לאחר שימוע ציבורי. למרות זאת, בפרק הזמן שעבר לא טרח המינהל לעסוק בנושא והוא לא נכלל בסדר יומה של מועצת המינהל שהתכנסה בסוף מרץ.
בעקבות מה שנראה כביזיון בית המשפט פנתה "אדמתי" שוב לבית המשפט העליון. השופטת מרים נאור הורתה לקבוע דיון מחודש בעתירה נגד החלטה 969. יש לקוות שבדיון החדש יורה בית המשפט להעניק לישובים הותיקים פיצוי הולם עבור עשרות שנים של השקעות בהשבחת הקרקע ועבור תרומתם ההיסטורית רבת השנים להחזקת הקרקע והשמירה עליה, כולל התרומה להתפתחות הסביבה ההתיישבותית, הגבולות ומניעת השתלטות בלתי חוקית.
ההצלחות בבתי המשפט נותנות רוח גבית חשובה למאבק על זכויותינו בקרקע, ואולי אנו מבחינים בשינוי מגמה. בקרוב יגיש הועד הציבורי "כאן ביתי" (התארגנות של קיבוצים) שורה של עתירות נגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל לאשר את דוח הבר, המקפח את זכויות חברי הקיבוצים באזור המגורים. אני משוכנע שבית המשפט העליון יתן את דעתו על הדרך החטופה שבה התקבלו ההחלטות, מבלי שניתנה לאנשי ההתישבות האפשרות להציג את עמדתם בפני חברי המועצה בצורה נאותה.
אני סבור שכל קיבוץ ומושב צריך למצוא את הדרך להצטרף לפעילות החשובה. פעולותינו כיום יגדירו ויקבעו את זכויותינו בקרקע לשנים רבות. מידע על פעילותנו באתר:
www.admati.org.il
