חסידי 'שעון הקיץ' בישראל עושים מלאכתם קלה, בהציבם מולם את 'הדתיים' ושומרי המצוות כבני פלוגתא עיקריים ומונעים כך דיון עניני, חופשי מלחצים ומדעות קדומות. לא רק הם מתנגדים לשעון הקיץ, אך איש אינו מעז לקום ולזעוק 'המלך הוא עירום' מחשש שיצטייר חלילה כריאקציוניסט.
שעון הקיץ טוב אולי לארצות הצפון הדלות באביבים ובסתוים. ארצות בהן חורף ממושך פולש לקיץ שאינו מגיע לפרקו, ולילה ארוך וחשוך גובר על יום קצר וחוור. שם מצטרף שעון הקיץ לעוותים הקיימים בטבע ממילא ולעתים מתקן אותם. אך ארץ ישראל שנתברכה בעונות מאוזנות כל כך, מוגדרות ואופייניות מאד, אינה זקוקה לו. הוא מיותר ומזיק.
אור היום בקיץ הארצישראלי מתפשט בממד הזמן במידה שווה לשני הכוונים: אחורה - אל הזריחה המזדרזת ומקדימה את בואה, וקדימה - לעבר השקיעה המתאחרת לאיטה. היום אצלנו מתארך ממילא, גם ללא שעון הקיץ. הצהרים, לעומת זאת, אינם זזים ממקומם הקבוע ב'חצי היום'. זה הזמן ממנו ואילך קופחת השמש על ראשינו ואנו משתוקקים לצל קריר. והחום אינו מתפוגג לפני השעה ארבע, שרק אחריה יכול הישראלי לצאת מביתו בתקוה להנות מבריזה מצננת.
המיתוס של שעון הקיץ מבוסס על ההנחה שאם הפעילות במשק, בעקר במגזרים עתירי אנרגיה, כגון התעשיה, הבניה והחקלאות, תתחיל מוקדם יותר בבוקר יביא הדבר לחסכון באנרגיה.
עם כל הכבוד, התגלית הזו דומה הרי להמצאת הגלגל מחדש.
וכי לפני הנהגת 'שעון הקיץ' לא נהגו החקלאי, הבנאי והפועל בחרושת, לקום בקיץ מוקדם יותר לעבודתם מבלי לשנות את שמה של השעה באורח מלאכותי? כמו היהודי הקם לתפילת שחרית לפי שעת הזריחה ומתפלל ערבית בשקיעה גם אם נתאחרה - כך עושים גם הם בקיץ; אם כדי להרויח את קרירותו של הבוקר או כדי לסיים את עבודתם לפני שיא החום. היינו הך.
זהו השעון הביולוגי הטבעי של עובד האדמה, הבנאי והפועל בתעשיה. אין הוא זקוק לתמריץ כמו חסכון באנרגיה, חום הקיץ והזריחה המוקדמת משכנעים יותר מבחינתו.
אך מה לזה ולשאר האכלוסיה? מדוע לאלץ את הציבור כולו - כולל החקלאים, הבנאים והפועלים שהשכימו קום עם שחר - לסיים בקיץ את מנוחת הצהרים לפני שנסתיימו הצהרים? מדוע לבוא לבנק, לחנות או למרפאה בעיר באחרי צהרים שאינם אחרי צהרים - אלא הצהרים בכבודם ובעצמם? ומדוע להקדים לנעול אותם שעתיים או שלוש שעות לפני השקיעה. האם זה איננו בזבוז?
דוקא במדינה כשלנו, עמוסת פקקי תנועה ומכוניות - שקצב התרבותם לא פחת מעולם למרות 'דוקטרינת גד יעקובי' שחתרה ליעד הבולשביקי חסר הסכוי: הקטנת מספר המכוניות על הכבישים ע"י מיסוי ברוטאלי ובלתי נסבל - דווקא אצלנו עדיף שאותו חלק מן הציבור המשכים קום בקיץ ממילא, קרי העובדים במגזרי התעשיה, הבנין והחקלאות, ייצאו לעבודתם כרגיל מוקדם בבקר כמתחייב מאופי ותנאי עבודתם, והעובדים במגזר העסקי ובענפי השרותים, בתי הספר ומשרדי הממשלה, ייצאו מביתם מאוחר יותר (לאחר ארוחת בקר מזינה) ויביאו בכך להקטנת העומס על הכבישים ואולי גם המתח, העצבנות והאלימות.
במדינה כיפן - שהתפוקה ומוסר העבודה בה גבוהים בהרבה משלנו - ובמדינות אחרות שאנו מקפידים לייבא מהן דווקא את 'שעון הקיץ' שאיננו זקוקים לו - מתחיל יום העבודה במגזר הלא יצרני בתשע בבקר, ונמשך ברציפות עד חמש-שש אחה"צ, ולעתים אפילו עד שבע בערב. הבנקים המניעים את גלגלי המשק פתוחים כל היום שישה ימים בשבוע ולא חמישה לנוחיות הלקוחות ולטובת המשק והכלכלה.
יום העבודה במדינות יעילות אלו, שהתחרות והתפוקה בהן עולים על שלנו, נקטע בצהרים להפסקה שבה הפקידים - המקבלים קהל במשך רוב שעות האור - יוצאים לסעוד את נפשם במסעדות או קפיטריות שהמחירים בהם שוים לכל נפש בגלל מחזור גדול של לקוחות המאפשר מתח רווחים קטן. הם אינם חוזרים לביתם בצהרים ומקטינים גם בכך את פקקי התנועה וצריכת האנרגיה.
שעון ביולוגי של פקיד היושב במשרד ממוזג, שונה בהכרח מזה של החקלאי והבנאי. זו דרכו של עולם.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
