אין צורך לאמץ את מצעה של 'שינוי' כדי להעריך, ולחיוב, את המשמעויות הסוציו-פוליטיות של עצם עלייתה המטאורית. העלייה הזו היא אות מבשר טובות לבריאותה הבסיסית של הדמוקרטיה הישראלית ואות אזהרה לכל מי שינסה לנצל נגדה את חולשותיה המובנות בעצם מהותה, ומכאן האחריות העצומה המוטלת על "שינוי": כישלונה יהווה מכה אנושה לכל המאמינים שצריך להיות קשר חד-חד ערכי בין מאוויי הציבור לבין התנהלותן של האליטות הפוליטיות.
מכישלון כזה ועד לאנרכיה כתוצאה מהניכור הנורא בין חוט השדרה של החברה הישראלית לבין שיטתה הפוליטית, קצרה הדרך להחריד.
יש בינינו מדעני מדינה המנבאים ל"שינוי" את עתידה של ד"ש. הם מבססים את טיעוניהם על הדמיון בין אופיים הזמני של מאוויי הציבור, שהולידו את שתיהן, ובין העדר הדבק הפרסונלי במנהיגויותיהן.
מי שחייב לכולנו, ובאופן אישי, את הזמת התיאוריה הזו הוא לפיד, וזאת כפועל-יוצא ישיר מתרומתו האישית לעלייתה של "שינוי". לכן לא תהיה הגזמה בטענה שעל כתפיו של לפיד אישית מוטלת אחריות היסטורית לדמותה של הדמוקרטיה הישראלית. העובדות מצביעות על כך שעד עתה הוא איננו מרים את הנטל.
בשבוע שעבר הוביל שר התשתיות, לטובת תומכיו ממרצ לשעבר, ובמסווה של דאגה לשלטון החוק, "ספין" תקשורתי סביב אי חוקיותן של התנחלויות. איך? באמצעות איום לנתק להן חשמל ו/או מים. נניח שיש לנהוג כך בכל מי שחוקי ישראל חלים עליו, או למצער באזרחי ישראל.
שנים רבות עומדות על תילן עשרות אלפי יחידות דיור בגבולות הקו הירוק למרות שקיימים נגדן צווי הריסה, ולא שמענו משרי התשתיות ו/או המשפטים שום אמירה בעניין שלטון החוק כשהמדובר בהן. יואילו נא לנתק חשמל ומים ולו לאחוז אחד מהמבנים האלה, טרם שהם באים לעסוק בשלטון החוק ביו"ש: שם הוא מופר קודם כל ברצח יומיומי של אזרחים ישראלים על-ידי פלשתינים. אחרי שהצבא יסיים את תרומתו להשלטת שלטון החוק שם יגיע גם תורה של תרומתו הסגולית של פריצקי, וכולנו מייחלים ליום הזה.
לפיד הוא האחרון שיכול להרשות לעצמו ול"שינוי" הטפות-סרק בשם שלטון החוק לצרכים פוליטיים קוניוקטורליים: "שינוי" חייבת את עצם קיומה למאוויי מאות אלפים להחיל את שלטון החוק על הפוליטיקה באמצעות הרחקת החרדים ממנה. יזכור נא כי יש בתוכנו מגזר גדול הרבה יותר מהחרדים העושה שימוש לרעה בחירויות שמעמידה לרשותו הפוליטיקה הזו. קו ישר עובר בין הקמה המונית של מבנים בלתי חוקיים לבין העלמת עין המונית מהפעלת מעבדות נפץ בתוך ישראל, ולקו הזה יש שם: בוז לשלטון החוק על בסיס אתני. הבוז הזה הוא הביצה בה גדל הזן "בכרי" של עשב שוטה, וכידוע לכל היום, ייחודו של הזן הזה הוא בכך שבבית הגידול הישראלי הוא מגיע לגודל אקליפטוס.
החרדה מפני תופעות אלו איננה פחות אוטנטית מזו שהולידה את "שינוי", והיא בעלת ברית טבעית לה ביישום אמיתי של שלטון החוק. נטל ההוכחה שזו אכן מגמתה של "שינוי" מוטל באופן אישי ובלעדי על מנהיגה. הצעד הראשון שעליו לעשות בעניין זה הוא להטיל את מרותו על נציגי מפלגתו בממשלה ובכנסת, ואפילו על ענק כשר התשתיות. שתיים אל נא ישכח: שאחת מסיבות כישלונה של ד"ש הייתה הימנעותו של ידין מלעשות כזאת, ושלידין היו "נסיבות מקלות"- היה לו עניין עם שמואל תמיר.
יוסף סגל
תל אביב
