א. יש לא מעט עולים, בעיקר הקשישים שבהם, שיודעים מה הם רוצים להצביע, אבל גם אילוף ממושך לא יכניס לראשם איך נראית האות העברית שהם רוצים.
לו הייתה על כל פתק גם ספרה, שנקבעה שרירותית, מרצ: 14, ליברמן: 23 - היה לבוחר קל יותר לברר מה המספר של מפלגתו ולמצוא אותה במגש שבקלפי.
ב. ואם לפני הקלפי יחכה לי ביריון שיבטיח לפצפץ את גולגלתי אם לא אצביע למפלגה שהוא דורש, או יהיה שם ברנש בחליפה שיבטיח לי אלף שקלים אם אצביע למפלגתו, אני יכול, כמובן, להבטיח לזה ולזה כי אעשה כאשר רצו, אך בדיוק לשם כך ברא אלוהים את הפרגוד, ולהם אין, לכאורה, שום דרך לדעת מה הכנסתי למעטפה באמת.
אבל היום יש טלפון סלולרי המאפשר לי לשדר להם בווידיאו בזמן אמת מה בדיוק אני עושה מאחורי הפרגוד ולהפוך את חשאיות הבחירות לבדיחה.
תצביע מה שאמרתי, תראה לי בטלפון בזמן ההצבעה מה אתה מכניס למעטפה, אחרת אני מפוצץ לך הפרצוף.
מישהו חשב על זה? למישהו יש פיתרון?
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
