הממשל בישראל מוחזק בידי כל מיני תפיסות מוטעות מיסודן, לכן הכל כאן פקוק, פשוט לא זז.
זה די מדכא לחשוב שאין מוצא אולם במחשבה שניה לא רק שיש מוצא אלא זה פשוט ונהיר כל כך, בואו נניח שעלינו לחשב במחשבון שבידינו שני מספרים, כל ילד ידע לעשות את זה הרי זה חשבון פשוט. אולם כשזה מגיע לממשלה זה הופך לבעיית הבעיות ולדילמה בלתי ניתנת לפיתרון, שאפילו יחכה עד לממשלה הבאה.
כיצד קורה דבר כזה קל להבין. בממשל יושבים אינטרסנטים רבים כאילו משקפי דעת קהל של החברה אולם הם לא יותר מאנשים קטנים השואפים לסבך את הכל כדי שלמגזר שלהם יהיה נוח יותר. דוגמאות לא חסר ראה ערך - דרעי, עמיר פרץ, הליכוד, המערך והשמאל, המתנחלים.
לרוב המצב הזה מביא לקיבעון ושיתוק, יאוש ואין מוצא. לכן זה המצב שבו אנו מצויים ברוב המקרים ובכל הממשלות. יוצאי דופן היו - יצחק רבין, ואהוד ברק וכמובן בגין ושמעון פרס שהלכו נגד הזרם וקיבלו על הראש.
במקרו אנו נמצאים באנרכיה מוחלטת, ממש כאוס. אולם כולם מסתירים את הדבר, מפחד להתנגדות המונית. מקרה כנפו רק ממחיש את הפחד שחשו בו הפוליטיקאים פחד ממרד חברתי מהפיכה של ממש. וכל שעשו במקרה דנן היה להשתיק את כנפו שהעניין לא יחלחל לעומק.
רק במלחמת יום הכיפורים הזדעזענו מעט אבל הכל חזר לקדמותו לאחר שמצאנו שעיר לעזאזל בדמות אלעזר. למען האמת קצת קשה לי להציע פתרון כי מיד הוא יהפוך לקרדום לחפור בו. לכן אסיים בבקשה למנהיגים- פתרו את כל הבעיות מהקל אל הכבד כי אחרת זה לא ייגמר בטוב.
