הרבנים החליטו היום שמוות מוחי הוא מוות, ועל כן ניתן עכשיו ביתר קלות להשיג אברים להשתלה. ואני מברך אבל תוהה: בעצם, מהו בדיוק פירושו של "מוות", ולמה בדיוק זו כזו אקסיומה אצלנו שהוא בלתי הפיך? הרי מי שהפסיק לנשום יש אפשרות שיחזור לנשום. מי שהלב שלו נדם, אפשר לא פעם להחזיר לו דופק. מי קבע שאין שום דרך לעשות את אותו הדבר גם למוח?
נכון להיום, אכן מוות מוחי הוא מוות, והיום אין ממנו חזרה, והיום אפשר וצריך לקצור להשתלות את איברי המת להאריך כך את חייהם של החיים. אבל אין שום סיבה שלא תהיה דרך לעשות "ריסטרט" גם למוח. צריך רק להחליט שמחפשים, ולחפש.
