החזירו את אמונכם בעובדים הפלשתינים! |
קריאה לבכירי ענף הבנייה
החזירו את אמונכם בעובדים הפלשתינים!!!
אם טובת המדינה וענף הבניה לנגד עינכם, צאו בקריאה משותפת לממשלת ישראל, להשיב את עבודת הבניין לידים פלשתיניות. תם עידן העובדים הזרים !!!
עוד במרס 93' רשמתי במכתב שנשלח לממשלת ישראל ולראשי ההתאחדות דברים אלו:
"בכל פתרון מדיני אשר יהא, למדינת ישראל, ולמעסיקי ענף הבנייה, צריך שיעמוד לנגד עינהם אינטרס מובהק בטחוני כמו גם כלכלי, לדאוג להמשיך ולהעסיק את שכנינו הפלשתינים, שככל הנראה ימשיכו לחיות בסמוך לנו בטווח הארוך, ולהמנע מלחפש פתרונות של שווקי עבודה זרים לטווח הקצר. אנו משלים עצמינו כל פעם מחדש, בקובענו כי הזרים ירשו את מקומם של הפלשתינים, כי אין תחליף לעובדי השטחים, לא במיומנות, לא בתפוקה, גם לא במנטליות העבודה וביכולת התקשור.
זאת הוספתי, מדינת ישראל משלמת ועוד תשלם בעתיד מחיר חברתי ומשקי גבוה, על הצפתה במהגרים. לא ירחק היום ואלו יקימו משפחות אשר יתבעו את זכויותיהם בעתיד.
כן גם זאת כתבתי, אנו שגינו בדמיונות, שבתי הספר להכשרת מקצועות, יתנו לנו מענה לכל בעיות הענף. עמדתי הנחרצת היתה אז והינה היום, כי ענף הבניין שהינו עתיר עבודה, מושתת רובו ככולו על יכולת וידע מיקצועי, אצל פועלי השטחים. סברתי בשעתו, כמו גם עתה, שאנו נזדקק לשרותיהם עוד תקופה ארוכה, שכן גם אם בתי הספר להכשרת מקצועות, היו מתמלאים במכסת תלמידים כגודל צורכי הענף, הרי שנזדקק להמתין שנים ספורות, על-מנת שהידע הנרכש והניסיון המצטבר יתנו את התוצאות המקוות.
אני מפנה לדברים שנאמרו בדיון בכנסת בנושא: יום שלישי, כ"ג בחשוון התשס"ג, 29 באוקטובר 02'.
נציג מתאם הפעולות בשטחים: "חשוב לציין שמדיניות הממשלה, לא רק של תיאום פעולות בשטחים, היא שיש הבחנה ברורה או שצריך לעשות הבחנה בין האוכלוסייה הפלשתינית התמימה לאוכלוסייה המעורבת בפעילות טרור. המימוש של אותה מדיניות הוא ממש לאפשר לאוכלוסייה התמימה מרקם חיים נורמלי עד כמה שניתן ובמקביל, פעילות ביטחונית מול הטרור. כן. אם הפוטנציאל ימוצה יוכלו להיכנס 36,600 מיצוי הפוטנציאל תלוי יותר בהתארגנות הקבלנים ומעסיקים אחרים.
לשאלת היו"ר:
כמה מתוך הפועלים הללו היו מעורבים בפעולות טרור?
נציג מתאם הפעולות בשטחים:
אף אחד מהם, לא הם ולא מהמשפחה. כל אחד מהם נבדק ביטחונית.
לשאלת היו"ר:
האם חלק מהאנשים שנכנסו לארץ היו מעורבים בפעילות טרור לאחר כניסתם לארץ?
נציג מתאם הפעולות בשטחים: לא. המקרה היחיד שהיה היה בינואר 2001 עם דריסת החיילים בטרמפיאדה בחולון על ידי נהג אוטובוס. מאז לא.
נציג הממשלה:
צריך לזכור שעד לסגר הגדול של ספטמבר 2000 הועסקו 45 אלף עובדים בצורה לגאלית. בואו לא נשכח כי אמון המעסיקים נפגע באיזשהו שלב מהעסקת העובדים האלו. גם הנתק של שנתיים ימים עשה את שלו. לכן, אנחנו טוענים ששיקום היחסים בין המעסיקים לעובדים ייקח זמן. אבל, אנחנו רואים שישנה התגברות של הזמנות אצלנו לעובדים פלשתינים. כמובן שברגע שאנחנו נממש את המכסה הזו, מערכת הביטחון תגדיל את כמות העובדים. אנחנו רואים כי בשטח ישנה דרישה של עובדים.
לא חלפו אלא ימים ספורים מעת שיצאתי בקריאה לבכירי ענף הבנייה.
החזירו את אמונכם בעובדים הפלשתינים!!!
קיבלתי תימוכין מהרמטכ"ל.
העובדה, שהנושא הגיע לראש הכותרות בכל הקשור לוויכוח בין שר הביטחון לרמטכ"ל רק מלמדת ועשויה לעודד אותנו הבונים, עד כמה ניתן להעמיק את בסיס התמיכה בעמדתי.
זאת אמרתי: "אם טובת המדינה וענף הבניה לנגד עינכם, צאו בקריאה משותפת לממשלת ישראל, להשיב את עבודת הבניין לידים פלשתיניות".
"בכל פתרון מדיני אשר יהא, למדינת ישראל, ולמעסיקי ענף הבנייה, צריך שיעמוד לנגד עינהם, אינטרס מובהק בטחוני כמו גם כלכלי, לדאוג להמשיך ולהעסיק את שכנינו הפלשתינים, שככל הנראה ימשיכו לחיות בסמוך לנו בטווח הארוך, ולהמנע מלחפש פתרונות של שווקי עבודה זרים לטווח הקצר, אנו משלים עצמינו כל פעם מחדש, בקובענו כי הזרים ירשו את מקומם של הפלשתינאים, כי אין תחליף לעובדי השטחים, לא במיומנות, לא בתפוקה, גם לא במנטליות העבודה וביכולת התיקשור".
לא רק הרמטכ"ל התבטא בנושא, גם שרים בכירים דוגמת שר החוץ שלום ושר המשפטים לפיד דיברו בגנות הסגר המתמשך המונע כניסת עובדים פלשתינים לישראל ובתוצאותיו השליליות.
טוב תעשה ההתאחדות אם תרתום לצרכיה את אותם שרים כבסיס תמיכה ראשוני בממשלה. אני מאמין ומקווה שבהתנהלות נכונה ניתן יהיה להרחיב את בסיס התמיכה.
ככל שמדובר בצידוק הביטחוני אין ליו סניגור טוב יותר מהרמטכ"ל התומך בעמדתי לשילובם מחדש של העובדים פלשתינים אנו אמורים לגבות את הרמטכ"ל עם בכירים במיל שיאותו לתמוך בו בגלוי (דוגמת אלופים במיל עמידרור, יוסי פלד ואחרים).
במקביל יש להכין חוות דעת כלכלית שתוכן על-ידי פיגורה כלכלית בולטת שתעסוק במצבו הקשה של ענף הבניה בענף מרכזי ומוביל במשק, שתידרש להשלכות על מאות ענפי משנה, עוצמת הנזק על ההשלכות המשקיות, החברתיות והכלכליות שנובעים מכך תוך דגש בראש וראשונה על אלפי מפוטרים ומובטלים.
על כן מתחזק אני בדעתי, כי ניתן ונוכל לטפל בעובדי השטחים, באופן מכובד וראוי.
החזירו את אמונכם בעובדים הפלשתינים!!!
אם טובת המדינה וענף הבניה לנגד עינכם, צאו בקריאה משותפת לממשלת ישראל, להשיב את עבודת הבניין לידים פלשתיניות. תם עידן העובדים הזרים !!!
עוד במרס 93' רשמתי במכתב שנשלח לממשלת ישראל ולראשי ההתאחדות דברים אלו:
"בכל פתרון מדיני אשר יהא, למדינת ישראל, ולמעסיקי ענף הבנייה, צריך שיעמוד לנגד עינהם אינטרס מובהק בטחוני כמו גם כלכלי, לדאוג להמשיך ולהעסיק את שכנינו הפלשתינים, שככל הנראה ימשיכו לחיות בסמוך לנו בטווח הארוך, ולהמנע מלחפש פתרונות של שווקי עבודה זרים לטווח הקצר. אנו משלים עצמינו כל פעם מחדש, בקובענו כי הזרים ירשו את מקומם של הפלשתינים, כי אין תחליף לעובדי השטחים, לא במיומנות, לא בתפוקה, גם לא במנטליות העבודה וביכולת התקשור.
זאת הוספתי, מדינת ישראל משלמת ועוד תשלם בעתיד מחיר חברתי ומשקי גבוה, על הצפתה במהגרים. לא ירחק היום ואלו יקימו משפחות אשר יתבעו את זכויותיהם בעתיד.
כן גם זאת כתבתי, אנו שגינו בדמיונות, שבתי הספר להכשרת מקצועות, יתנו לנו מענה לכל בעיות הענף. עמדתי הנחרצת היתה אז והינה היום, כי ענף הבניין שהינו עתיר עבודה, מושתת רובו ככולו על יכולת וידע מיקצועי, אצל פועלי השטחים. סברתי בשעתו, כמו גם עתה, שאנו נזדקק לשרותיהם עוד תקופה ארוכה, שכן גם אם בתי הספר להכשרת מקצועות, היו מתמלאים במכסת תלמידים כגודל צורכי הענף, הרי שנזדקק להמתין שנים ספורות, על-מנת שהידע הנרכש והניסיון המצטבר יתנו את התוצאות המקוות.
אני מפנה לדברים שנאמרו בדיון בכנסת בנושא: יום שלישי, כ"ג בחשוון התשס"ג, 29 באוקטובר 02'.
נציג מתאם הפעולות בשטחים: "חשוב לציין שמדיניות הממשלה, לא רק של תיאום פעולות בשטחים, היא שיש הבחנה ברורה או שצריך לעשות הבחנה בין האוכלוסייה הפלשתינית התמימה לאוכלוסייה המעורבת בפעילות טרור. המימוש של אותה מדיניות הוא ממש לאפשר לאוכלוסייה התמימה מרקם חיים נורמלי עד כמה שניתן ובמקביל, פעילות ביטחונית מול הטרור. כן. אם הפוטנציאל ימוצה יוכלו להיכנס 36,600 מיצוי הפוטנציאל תלוי יותר בהתארגנות הקבלנים ומעסיקים אחרים.
לשאלת היו"ר:
כמה מתוך הפועלים הללו היו מעורבים בפעולות טרור?
נציג מתאם הפעולות בשטחים:
אף אחד מהם, לא הם ולא מהמשפחה. כל אחד מהם נבדק ביטחונית.
לשאלת היו"ר:
האם חלק מהאנשים שנכנסו לארץ היו מעורבים בפעילות טרור לאחר כניסתם לארץ?
נציג מתאם הפעולות בשטחים: לא. המקרה היחיד שהיה היה בינואר 2001 עם דריסת החיילים בטרמפיאדה בחולון על ידי נהג אוטובוס. מאז לא.
נציג הממשלה:
צריך לזכור שעד לסגר הגדול של ספטמבר 2000 הועסקו 45 אלף עובדים בצורה לגאלית. בואו לא נשכח כי אמון המעסיקים נפגע באיזשהו שלב מהעסקת העובדים האלו. גם הנתק של שנתיים ימים עשה את שלו. לכן, אנחנו טוענים ששיקום היחסים בין המעסיקים לעובדים ייקח זמן. אבל, אנחנו רואים שישנה התגברות של הזמנות אצלנו לעובדים פלשתינים. כמובן שברגע שאנחנו נממש את המכסה הזו, מערכת הביטחון תגדיל את כמות העובדים. אנחנו רואים כי בשטח ישנה דרישה של עובדים.
לא חלפו אלא ימים ספורים מעת שיצאתי בקריאה לבכירי ענף הבנייה.
החזירו את אמונכם בעובדים הפלשתינים!!!
קיבלתי תימוכין מהרמטכ"ל.
העובדה, שהנושא הגיע לראש הכותרות בכל הקשור לוויכוח בין שר הביטחון לרמטכ"ל רק מלמדת ועשויה לעודד אותנו הבונים, עד כמה ניתן להעמיק את בסיס התמיכה בעמדתי.
זאת אמרתי: "אם טובת המדינה וענף הבניה לנגד עינכם, צאו בקריאה משותפת לממשלת ישראל, להשיב את עבודת הבניין לידים פלשתיניות".
"בכל פתרון מדיני אשר יהא, למדינת ישראל, ולמעסיקי ענף הבנייה, צריך שיעמוד לנגד עינהם, אינטרס מובהק בטחוני כמו גם כלכלי, לדאוג להמשיך ולהעסיק את שכנינו הפלשתינים, שככל הנראה ימשיכו לחיות בסמוך לנו בטווח הארוך, ולהמנע מלחפש פתרונות של שווקי עבודה זרים לטווח הקצר, אנו משלים עצמינו כל פעם מחדש, בקובענו כי הזרים ירשו את מקומם של הפלשתינאים, כי אין תחליף לעובדי השטחים, לא במיומנות, לא בתפוקה, גם לא במנטליות העבודה וביכולת התיקשור".
לא רק הרמטכ"ל התבטא בנושא, גם שרים בכירים דוגמת שר החוץ שלום ושר המשפטים לפיד דיברו בגנות הסגר המתמשך המונע כניסת עובדים פלשתינים לישראל ובתוצאותיו השליליות.
טוב תעשה ההתאחדות אם תרתום לצרכיה את אותם שרים כבסיס תמיכה ראשוני בממשלה. אני מאמין ומקווה שבהתנהלות נכונה ניתן יהיה להרחיב את בסיס התמיכה.
ככל שמדובר בצידוק הביטחוני אין ליו סניגור טוב יותר מהרמטכ"ל התומך בעמדתי לשילובם מחדש של העובדים פלשתינים אנו אמורים לגבות את הרמטכ"ל עם בכירים במיל שיאותו לתמוך בו בגלוי (דוגמת אלופים במיל עמידרור, יוסי פלד ואחרים).
במקביל יש להכין חוות דעת כלכלית שתוכן על-ידי פיגורה כלכלית בולטת שתעסוק במצבו הקשה של ענף הבניה בענף מרכזי ומוביל במשק, שתידרש להשלכות על מאות ענפי משנה, עוצמת הנזק על ההשלכות המשקיות, החברתיות והכלכליות שנובעים מכך תוך דגש בראש וראשונה על אלפי מפוטרים ומובטלים.
על כן מתחזק אני בדעתי, כי ניתן ונוכל לטפל בעובדי השטחים, באופן מכובד וראוי.
|
|
התנהלותו של נתניהו מוכיחה שהו...
