ארבע הערות על המצב

1. לא ייתכן שרבנים ינצלו את מעמדם הרם והנישא כדי להסיט את חיילי צה"ל, בוגרי ישיבות ההסדר, נגד מפקדיהם. כמובן בתנאי שהפקודה הינה חוקית בעליל. רב העושה כן, צריך להיחקר במשטרה ולעמוד לדין. איש כזה הוא לא רב כי אם "סוחר דת עלוב".

2. אין ספק שמקצוע החינוך הינו מקצוע חשוב ומרכזי במדינה. כל הממשלות דיברו על אודותיו, אך אף אחת מהן (להוציא ממשלת רבין השנייה) לא עשתה דבר כדי להוציא את החינוך מהמשבר בו הוא נתון. רצוי שלפני שלומדים את התרבות והשפה הסינית יבנו תוכניות לצמצום מספר התלמידים בכיתה, לצמצום הפערים בין תלמידים נחשלים לחזקים, ביטול שעת האפס, לימוד ערכים ועוד.

3. אני מתנגד לכל סוג אלימות שהיא, אך אין ספק שסילביו ברלוסקוני הביא זאת על עצמו בהתנהגותו הראוותנית והלא מעודנת. גם הניסיון להנהיג את החוק הצרפתי האוסר לחקור ראש מדינה מכהן (חוק אשר בוטל בבית המשפט העליון באיטליה), לא עושה טוב לממסד השלטוני ולחיזוקו, וזאת בלשון המעטה. הוא היה צריך לפרוש מתפקידו, או לחילופין למכור את קבוצת הכדורגל, או את אחת מרשתות הטלוויזיה שבראשותן הוא עומד. כי הרי "מרבה נכסים מרבה דאגה".

4. ההערה אמש של שר האוצר יובל שטייניץ בדבר התערבות בג"צ בנושאים ביטחוניים, יש לה מספר נקודות:

א) הממשלה החליטה בשעתו למגן את בתי תושבי שדרות, ולאחר שהדבר לא נעשה הוגשה עתירה לבג"צ.
ב) כמו-כן, צדק בג"צ בהחלטה שלא להפריט את בתי הכלא.
ג) נכון שבג"צ לא צריך להתערב בכל דבר ועניין, אך חשוב לזכור שכל דבר עולה כסף, והרבה.
ד) וכן הדבר נובע מכך שהממשלה הקצתה סדר עדיפויות לקוי שעליו משלמים האזרחים.