הטריגר לכתוב את הדברים להלן, בא לי היום מנסיעה באוטובוס כשם שאני נוסע מדי יום, עם ה"סרדינים" שהם חלק בלתי נפרד מה"חוויה" של ציבור הנוסעים. היום האוטובוס היה קצת יותר דליל, בסך-הכל כחמישה-עשר נוסעים בעמידה, ומצב זה לא הסתיר בחור שישב עם מלוא כובד רגליו על המושב שלפניו, כאילו היה בסלון של אבא שלו. הסיפור לעיל היה לפחות טוב, דווקא בעבורי שבכך כאמור, עשה לי את הטריגר לכתוב את הדברים שכבר הרבה זמן מסתובבים אצלי.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
