אפשר אחרת (ב)

בחלק הראשון של "אפשר אחרת", שגם בכותרתו המשנית כתבתי שיש "להתחיל בשינוי המציאות העכורה" ולעשות זאת באוטובוסים הציבוריים עם מאפייני הפגמים שם. כך למשל, הגרפיטיס בכל מקום מזדמן באוטובוס וכאשר אין מקום, ממשיכים בתקרת האוטובוס וכן שאר התנהגויות בהמיות. עוד טענתי שה"דברים הקטנים" (ראו "ערך" ג'וליאני) הם ה"אימא" של הגדולים אם לא מחסלים אותם בעודם באיבם.

הפעם אכתוב על עוד פגם מאותם "דברים קטנים" והוא הרעש בצורותיו השונות וכמו שציינתי במאמר הקודם, יש לטפל בכל פגם בבחינת להרוג - ולעבור לשני.

לרעש אפוא, כמו שכתוב באחד הבטאונים החשובים, לא מתרגלים. מה גם שיש בו זלזול בציבור והתעלמות ממנו. כמובן כך גם עם שאר ההתנהגויות הבהמיות. יש לטפל בהם כמו ב"דברים הקטנים" (להרוג וכולי).

אתחיל אפוא בצפירות הממושכות של המכוניות, בכל שעות היממה, כולל בשעה שתיים אחר חצות. כאילו זולת הנהגים הצופרים, אין אנשים ישנים ואוכלוסיה זו או אחרת. אגב, בקנדה הצפירה אסורה ולא כדאי לנהג לצפור ןלהיתפס על-ידי שוטר.

עוד תופעה מוכרת עם אותם היבטים, היא מכונית שעוברת עם מוזיקה בווליום גבוה ששומעים אותה עד רחוב מקביל חמישי אם לא יותר, ובנוסף "טראנסים" או איך שקוראים להם - גם כאן, לא קיים בעבור החוגגים, איש מלבדם. אגב, אותו דבר לגבי קבוצות נוער בשעות המאוחרות של הלילה.

נשוב לענייננו. גם בנ"ל יש להתייחס למפגעים הללו, שאחרת - אם לא יטופלו עד עקירתם, התוצאות יהיו חמורות בהתאם לאורך הזמן שלא טופלו. גם הללו, כמו קודמיהם, צריכים להיות בראש מסע הבחירות של הרוצים להיבחר לכנסת.