כותבים שיש מלחמה ביניכם (חברי מערכת ידיעות אחרונות) ובין המיליארדר שלדון אדלסון וכידוע, מדובר על השליטה במסירת מידע להמונים שנתונה בידי מי שבידו הכסף. כלומר, חלוקת העיתונים בחינם.
אני, כסתם אחד מהציבור, לא רק שלא מעניין אותי הנושא, כי אתם, יתר העיתונים והעיתון שמופץ בחינם, עם כל הכבוד, לא צריכים לעניין את הציבור הרחב, כי זה לא נהנה מאז ומתמיד מבמה. האחרונה - "הפה של הציבור" וכיו"ב אמירות בומבסטיות - זה אחד מהשקרים המוסכמים שמשלימים איתו ללא ערעור, כמו עם מזג האוויר. תדמית שאיני יודע איך היא נכנסה לתודעתם של רבים, על-אף שהאוחזים את העיתונים הם מיעוט לכל הדעות. ולא זו בלבד; הללו נהנים מהטבות שונות ומפטורים מהמדינה, אפילו ממבקר המדינה, ממש מעצמה.
מכל מקום, אין לעיתונים הזכות להיקרא "הפה של הציבור" ואלו אינם משקפים את דעת הציבור. כידוע, בן-גוריון בזמנו אמר על העיתונים, תוך ששאל שאלה רטורית, "מה זה עיתון?" וענה (ציטוט על-פי הזיכרון): קבוצת אנשים שוכרים עיתון ואומרים "אנו דעת הציבור"...
רבים ודאי יאשרו כי אינם מצליחים להעביר ידיעה בעיתון באמצעות תגובה, וגם באמצעות מדור "מכתבי קוראים" שלא רבים, אם בכלל, מתייחסים אליו. אם כבר זכית שמכתבך יפורסם, אז לא אחת הוא קצר מאוד, כאשר דברים שכתבת הוצאו מהקשרם.
עצתי לכם וליתר העיתונים: חידלו לחזר אחר הציבור עם כל מיני עצות מפתות - קבלת עיתון בחינם לזמן מסוים וכיו"ב עצות - ובמקום זאת והמלחמה עם המיליארדר, שנו כיוון: צרו עמוד בעיתונכם כבמה לציבור הרחב ולא סתם ידיעות, כי אם מאמרים. הרי מה שחסר לנו, בין השאר, זו במה אמיתית.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
