תופעת אורי אבנרי

כמו שיש כל מיני צמחים, כך זה גם אצל בני-האדם. תמיד אהבתי לקרוא את דבריו של אורי אבנרי, אבל תדמיתו כפי שהוא מוכר, חייבת הבהרה ויותר מזה.

נכון שכל מי שחי בארץ, חייב להמשיך לחיות בה וליהנות בה כל חייו. כאן יש כמה שאלות:

גם אם יש בעולם, כמו בשיר הידוע, "מקום למדינה אחת או שתיים", זה חייב להיות כלפי כל מי מי שיושב בארץ וגם להכיר בעובדה זו תרתי משמע וללא שום פירושים אחרים. גם אם לערבים, שכידוע לאחיהם, כפי שהם אוהבים לומר, יש הרבה מדינות, האם הם מוכנים לומר זאת לגבי היהודים ולא רק זאת, לוותר על העליהום שלהם בכל הזדמנות, שכידוע גם בעבור אותם נשואי האמירה הנ"ל, יש מקום למדינה... וכולי. בנוסף, הדרך שלהם לא להסכים עם המדינה ש"גזלה להם את האדמות", האם זו צריכה לספוג את הטרור נגדה, כפי שהם נוהגים כה הרבה שנים?

כאן השאלה לאבנרי: האם במחנה הערבי יש ולו אחד "אבנרי" שמדבר כמו המקורי? - לו היה כזה, הוא לא היה חי יום אחד וגם זה לא בטוח. על הטרור אני לא כותב.

זאת ועוד, עם כל הכבוד, אני לא מומחה בנפש האדם, אבל חרף רצוני להבין את אבנרי, כי אני לא מומחה בתחום, אשמח לקרוא, אם מישהו יסביר לי את תופעת אבנרי.