ההתעסקות במשט - מדהימה וחמורה

לולא היה המשט, היו ממציאים אותו. תקרית המשט היא קרש הצלה ומפלט לאותן מדינות שיש מה לומר עליהן.

הנה אירן, שמרבים שם בהוצאה להורג את מתנגדי המשטר, כאשר משמרות המהפכה מטילים חיתתם על ההמונים. או סוריה, ששם השלטון עבר בירושה. גם קסטרו הצטרף לאחרונה, שגם הנעשה בארצו מחייב הפניית הזרקור למקום אחר מאשר לארצו. ובכלל, מדינות שהשם "דמוקרטיה" לא נמצא במילון אצלן.

ואצלנו, תשובות לכל הנ"ל בנוסח חנה בבלי (מי שזוכר את מדריכת הנימוסין). לנו, עם בעל היסטוריה של טרור חמור וממושך, כמו הדולפינריום ופיצוצי האוטובוסים על נשים וילדים שהיו בתוכם, כאשר הללו הם "פסיק" ממה שידענו - להללו, שום מילה ובגדול. טבעי אפוא שהמשט, שכוונתו מצור על עזה נגד הטרור שבא משם, מי יחמיץ את ההזדמנות להצטרף לחוגגים את הולדת המשט.

יש לנו בעיה קשה עם המסבירים שלנו, אבל ההסברה היא חלק בלתי נפרד משאר החוליים שלנו, שבין השאר אין את האנשים הראויים להנהיג את הציבור באמצעות אנשים מתאימים ובנויים לכך.