פרשת ביבי-טורס ואהוד-טורס ועירוב עסקיהם הפרטיים והציבוריים של אנשי ציבור - מעוררים בעיה שיש לתת עליה את הדעת ולפותרה.
לפני מספר שנים נסעתי לחו"ל וניתקתי את דירתי מאספקת המים החמים של הבית. כשחזרתי, התחברתי בחזרה לאספקת המים החמים ותבעתי מוועד הבית החזר על תשלומי המים החמים ששילמתי לאותה תקופה (שלוש שנים). פסק הדין של המפקח על רישום המקרקעין היה שאם ניתקתי את עצמי מאספקת המים החמים, עלי להישאר מנותק לצמיתות, אחרת אין לי זכות לתבוע החזר על התקופה שבה לא צרכתי מים חמים.
בשעתו נראה לי פסק דין זה דרקוני ואבסורדי, אך קיבלתי על עצמי את הדין. זה היה רק המשל. אם כזה הוא החוק לגבי צריכת מים חמים, קל וחומר שכך צריך להיות גם לגבי עירוב ענייני ציבור עם עניינים פרטיים ועירוב כספי ציבור עם כספים פרטיים וטובות הנאה.
לאדם הנמצא בפוליטיקה והנוטש אותה לעשות לביתו, אסור לחזור לחיים הפוליטיים ולא חשוב מה משך תקופת הצינון, וזאת בגלל הבעיות הנחשפות לפנינו עכשיו בעניין ביבי-טורס, אהוד-טורס, אהוד א.-טורס, ודומיהם.
ולהפך, לאדם העובר לפוליטיקה אסור לחזור לעסקים פרטיים, שוב, בלי קשר למשך תקופת הצינון, ועליו לצאת לפנסיה בסיום חייו הפוליטיים, וזאת כדי למנוע לזות שפתיים ופרצה הקוראת לגנב.
רק מה? אין שום סיכוי שחברי הכנסת יסכימו לחוקק חוק המקדם יושרה והמנסר את ענף השחיתות שעליו הם יושבים.
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
