בשנת 1984, זמן קצר לאחר שקיבל תואר שלישי בפיסיקה מהמכון לפיסיקה גרעינית של נובוסיבירסק בברית-המועצות לשעבר, התפנה פרופ' גרגורי פלקוביץ, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, למחשבה על עניין פרוזאי למדי: דיור. באותו זמן, ובאותו מקום, התקיים מחסור חמור בשטחים בנויים למגורים, ורשימת ההמתנה לדירה הייתה ארוכה במידה שאפשר לתארה כמייאשת. ד"ר פלקוביץ הצעיר, במעמדו המקביל לזה של חוקר בתר-דוקטוריאלי, יכול היה לצפות למשהו כמו עשר שנות המתנה לפחות.