המספרים והמחירים מדברים בעד עצמם

במכתבו של קורא היום, קראתי בתדהמה כי בעצם מצבו של מעמד הביניים בישראל מעולם לא היה טוב כבימיו של מר בנימין נתניהו, ואינני חולק על העובדות. אפילו את האמירה, כי המדד עלה בעשר השנים האחרונות בעשרים אחוז בלבד (בעשר שנים: 20%!) אני מקבל כמפי השכינה. ואומנם לא מצאתי השוואות מחירים משנת 2002 לשנת 2012, אבל מצאתי מחקר רציני של מרכז המחקר של כנסת ישראל (מספרים!), ולפי המחקר הזה:

• משנת 2005 עד שנת 2011 עלה מחיר היוגורט בארץ ב-46.2 אחוז.

• ומחירה של גבינה לבנה עלה משנת 2005 לשנת 2011 ב-32 אחוז.

• ומחיר גבינת קוטג' עלה משנת 2005 עד שנת 2011 ב-41.3 אחוז.

• ומחיר לחם אחיד עלה משנת 2005 עד שנת 2011 ב-46.5 אחוז.

• ומחיר האטריות עלה משנת 2005 עד שנת 2011 ב-129.6 אחוז.

• ומחיר אורז רגיל עלה משנת 2005 עד שנת 2011 ב-49.8 אחוז.

• ומחיר תפוחי האדמה עלה משנת 2005 עד שנת 2011 ב-45,3 אחוז.

• ומחיר סוכר לבן עלה משנת 2005 עד שנת 2011 ב-42.5 אחוז.

• ומחיר זיתים במשקל עלה משנת 2005 עד שנת 2011 ב-46.7 אחוז.

ואם למרות הטבלה הזאת, המדברת על שש (רק על שש!) השנים האחרונות, מסתבר כי המדד עלה בעשר (10!) השנים האחרונות רק בעשרים אחוז, אין לי אלא לנחש כי כנראה בתקופה הזאת מחירם של בקבוקי הוויסקי שיבאס רויאל (מסוג סאלוט 21?) ומחירי השמפניה דום פריניון ומחירי צנצנות הקוויאר בלוגה ומחירי הג'פים מרצדס R350, בטח כנראה אכן באמת הוזלו בתקופה הזאת. ממש פלאים.