לצערנו נופלים עלינו מידי פעם סיסמאות מבריקות, הבאות להציל את הכלכלה, לתרום לשיוויון לעזור לחלשים (הסיסמא האחרונה עובדת מצויין בתקשורת).
איני רוצה לבכות על גורלם של המכונים "חזקים", שלבושתי וחרפתי אני משוטט על גבולם. גילי מעל 50, נתתי למדינה כל מה שצריך (מיסים מילואים 25 שנה וכו'), עובד בחברת היי-טק ובעוונותיי חסכתי גם כסף, הכל לבן כשלג. ופה קופצים הצדיקים ואומרים: "הרווחת שלם מיסים".
אז בבקשה, אני אשמח לשלם. אבל אם רוצים רפורמות אז עד הסוף. אבקש שהמדינה תממן את החזקת העובדת הזרה המטפלת באימי המשותקת, שתממן את הטיפול בחמותי בת ה-95. או לפחות שתכיר בהוצאות אלה. קצת הכרה בהוצאות מעונות יום ומטפלת לכלתי העובדת כעו"ד, ועוד עיוותים כאלה. ואח"כ שימסו מצידי גם את חסכונות העבר...
אין לי ספק שאם הנושא יטופל עד תומו, הגבייה מהאנשים הנושאים במרבית העול במדינה תרד משמעותית.
