בשנתיים האחרונות התפתחה שנאה תהומית לכל מי שמכונה "טייקון". מהסקטור הפרטי כמובן. מישהו שכח כבר שלמעלה ממחצית העובדים בישראל מביאים משכורת הביתה מאותם הטייקונים, לטוב ולרע.
אכן, חלק מהטינה הזו מוצדק בהחלט. בשנים האחרונות פשתה בארץ תופעה של היעדר כל בושה. חברה המפסידה מיליונים רבים, אך בעליה מושך לעצמו משכורות ודיבידנדים, משל דבר לא קרה. היו ימים בהם דיבידנדים חולקו רק כשהיה ממה לקחת.
ויחד עם זה, יש נטייה, ברובה פוליטית של שמאל-ימין, להתעלם מהטייקון הראשי: מזכ"ל ההסתדרות. נכון, אין מדובר פה במשכורות של מיליארדים. כל מנהיגי ההסתדרות, כולל הנוכחי, מיטיבים אך ורק עם הגופים החזקים במשק. כאילו שקל להם לתפוס את האזרח בגרונו.
עובדי הבנקים, הנמלים, חברת החשמל, מקורות, עובדי המדינה מהעשירונים העליונים. אפילו עובדי הביטוח הלאומי מאיימים כל יומיים שלא להעביר את הקצבאות לנזקקים. עובדי צבא קבע, והרשימה עוד ארוכה.
