הבחירות נחתו עלינו כשנתיים מוקדם מדי ואיתן הפתעות מהפתעות שונות. מפלגות קמות, מתפצלות, שוכחות את ההבטחות טרום הבחירות הקודמות ובונות על זכרוננו הקצר.

אביגדור ליברמן החל לפני שנתיים את דרכו המשותפת עם הליכוד וקראו למפלגה המאוחדת הליכוד ביתנו. שלום הבית לא החזיק הרבה זמן מעמד ואביגדור שזכה בכל הקופה והגדיל חלקו בשיתוף לכדי 14 מנדטים החליט להפרד מהליכוד והוה אופוזיציה לנתניהו שמאד לא אהב זאת.

בעיתוי מתאים התפוצצה פרשת השחיתות הקרויה על שם ישראל ביתנו משום שמרבית הנחקרים הם מישראל ביתנו. הדבר השפיע על הסקרים שהורידו את המפלגה ל6 מנדטים ולעיתים אף פחות.

בתגובה של רפלקס מותנה הודיע אביגדור כי זה בגללו, "הם רוצים לגמור עם הרוסי הזה", כך אמר. בכל בחירות הם מחפשים את ישראל ביתנו.

לאחר מזאת החל לעשות שידוד מערכות בין הנבחרים ורמז עד אמר לכאלה שאינו חפץ בהם יותר כי יפנו את מקומם. ואז החל מצעד הפורשים ביניהם לנדאו דוד רותם והשר אהרונוביץ.

להצדקת המהלך הוא שאב דימוי מתחום הכדורגל ואמר שאחרי איקס שנים צריך לתלות את הנעלים.

ואני שואל האם ישראל ביתנו זוהי לטיפונדיה פרטית של אביגדור או שמא הוא שאב את הרעיון הזה מהצארים של רוסיה? ומדוע הוא לא מחיל עקרון זה על עצמו הוא הכי ותיק בפוליטיקה אחרי הפורשים ומן הדין שיתלה את נעליו.

ישראל ביתנו היא מין מפלגת אווירה ששמשה פלטפורמה טובה לעולי ברית המועצות אולם ברוך השם הם התערו במדינה ודפוס ההצבעה שלהם השתנה ומן הדין כי מפלגה זו תתלה את נעליה ובא לציון גואל ופחות מפלגה תהווה מכשול למשילות שכל כך חשובה לעומד