הדחתו של מפכ"ל המשטרה, הרצל שפיר, היתה למעשה התוצאה העיקרית של חקירה מאומצת של היחידה לחקירת הונאות בראשות תת ניצב זיגל, אשר זכתה לכינוי - תיק אפרסק.
חקירת המשטרה, אשר היתה ידועה רק לקצינים בודדים, נסבה סביב חשדות להעברות כספים ממשרד הפנים, דרך מועצות מקומיות למוסדות מפלגתיים של המפד"ל. הפרשה החלה בעקבות הדחתו של שלמה גולן, חבר הנהלת מועצת גן-יבנה. הדחתו חשפה שיטה להזרמת כספים ממשרד הפנים למוסדות וקרנות שלא עמדו תחת פיקוח מבקר המדינה, ומבלי שיתקיים דיון ואישור חברי המועצה.
החומר אשר החל להיאסף במשטרה הכניס את מפקדיה למצב עדין ביותר. מצד אחד היה עליהם לטפל בתלונות שהוגשו על-ידי אישים פוליטיים ואזרחים, ומצד שני היתה זו שיטה הנהוגה מימים ימימה, ששר הפנים יוסף בורג, הממונה גם על המשטרה, כינה אותה 'שקר קואליציוני מוסכם'.
בתקופת ההמתנה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, דאג השר בורג לקבל את ממצאי החקירה, להביא להתפוגגות המרירות הציבורית, וגרם לפיטורי המפכ"ל שפיר. נסיבות הפיטורים מעולם לא נבדקו, ובהחלטתו קבע היועץ זמיר, כי אין זה נושא מתאים או ראוי לבדיקה על ידו.
