תיאוריה מרכזית באידיאולוגיה הנאצית (אם כי לא נוצרה בידי הנאצים אלא קדמה להם בהרבה), הטוענת שבני האדם נחלקים מרגע לידתם לפי גזעים - עליונים ונחותים.
מאחר שכך, אין אפשרות להינתק מהתכונות הגזעיות, אלא רק לאחר מספר דורות של נישואי תערובת. בשל טענה זו, ראו הנאצים כיהודי כל מי שהוריו היו יהודים, גם אם הוא עצמו כבר לא היה יהודי בשום דרך שהיא.
על-פי התיאוריה הגזענית, ה"ארים" - בני אירופה דוברי השפות האירופיות, ובראשם הגרמנים - הם הגזע העליון, "גזע האדונים" הרשאי לשעבד למרותו את הגזעים הנחותים יותר. כגזעים נחותים נחשבו הסלאבים, הצוענים, ובתחתית הרשימה - היהודים. הגזענות היא צורה מודרנית ומדעית כביכול של האנטישמיות העתיקה, המסבירה את רדיפת היהודים במונחים "מדעיים" שלכאורה אין מקום לחלוק עליהם.
