News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 570,262  סלולר - 510,852
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
בחודש יוני אשתקד פורסם תזכיר חוק גיוס החרדים, שהתבסס על תקציר המלצות ועדה מיוחדת שהקים שר הביטחון ליברמן    דוח הוועדה המלא מעולם לא הוכן בטענה כי מדובר ב"התייעצויות פנימיות"
איתמר לוין
איתמר לוין
למרות ריבוי תיקי המעצרים שלפניה, השופטת אילה אורן מתנהלת ביעילות ותוך שימת לב פרטים – וגם משמשת כמעין "עובדת סוציאלית" המעודדת שינוי התנהגותי ואף נותנת לכך ביטוי בהחלטותיה
ח"כ השכל. להפסיק להתבייש
ח"כ שרן השכל
לאורך שנים אני חולמת להביא ילדים לעולם    טיפולים הורמונאלים שאותם אני מקבלת עברו המון צורות ומינונים שונים גרמו בחלקם לתגובות לא טובות    החלטתי לשתף את הסיפור שלי כדי לתת לנשים כוח...
נועם סולברג [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
נעם סולברג
דבריו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בכנס העמותה למשפט ציבורי, בנושא: פרשנות, סבירות, מידתיות: ערכים סובייקטיביים, שופטים אובייקטיביים [ח' בכסלו תש"ף 06.12.2019]
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
עיקרון החוקיות
רק במדינות טוטליטריות ישנן עבירות עמומות, כגון אי "נאמנות" לשלטון

על חוק להיות ברור עליו לחול מכאן ולהבא על הרשות השלטונית נאסר לעשות הכל, אלא אם כן הדבר הותר לה בחוק לאזרח מותר לעשות הכל, אלא אם כן הדבר נאסר עליו בחוק

>
>
>
>
▪  ▪  ▪
עיקרון החוקיות מהווה חלק מאגד עקרונות אשר קרוי עקרון שלטון החוק (rule of law). עיקרון שלטון החוק מכיל היבטים פורמליים, וביניהם החובה לציית לחוק והחובה אשר מוטלת על הרשות השלטונית לאכוף את שלטון החוק, והיבטים מהותיים: על החוק להיות כללי, להתפרסם, להיות ברור להבנה וקונקרטי, לפעול מכאן ואילך ולא למפרע, להלום את ערכי היסוד של השיטה ולא להיות שרירותי, וכדומה.

עיקרון חוקיות המנהל

החובה המוטלת על רשויות המנהל שלא להפעיל סמכותן כלפי האזרח אלא בהינתן הוראה מפורשת בחוק, מגולמת בין היתר בסעיף 1 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ולפיו: "אין עבירה ואין עונש עליה, אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו". סעיף זה מהווה גם ביטוי לעקרון אשר ידוע במשפט הציבורי כעיקרון חוקיות המנהל ולפיו: "לפרט מותר לעשות הכל חוץ ממה שנאסר עליו בחוק ואילו על הרשות נאסר לעשות דבר – אלא אם הותר לה מפורשות בחוק".

עיקרון חוקיות המנהל הובא לידי ביטוי בין היתר בבג"צ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה, פ"ד ב (1) 80 שם נפסק כי לשר המשטרה אין סמכות לאסור על אנשים לעסוק במקצועם, בהיעדר חוק מפורש הקובע הזאת, בבג"צ 144/50 שייב נ' שר הביטחון, פ"ד ה 399 שם נפסק כי ראש הממשלה דוד בן-גוריון אינו יכול לפטר מורה (ד"ר ישראל שייב) שדעותיו אינן מוצאות חן בעיניו ללא הסמכה מפורשת בחוק, וכן בע"פ 40/58 היועמ"ש נ' זיאד, פ"ד יב 1358 שם נפסק כי שוטר אינו יכול להורות לאסיר לנקות את תאו בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, וכן שהוא אינו יכול לשאוב את סמכותו להורות כן מכוח היקש.


על חוק להיות ברור

כדי לאפשר חופש לאדם, על המחוקק להגדיר את הדברים שאסור (העבירות הפליליות) בצורה דווקנית ומדויקת, כדי שאדם ידע בדיוק אימתי הוא צועד על תחום השחור ואימתי הוא צועד על תחום הלבן (המותר מבחינה חוקית); אסור שחוק יהיה שרירותי כיוון שאז- האזרח מסתכן ב'ליפול לתוך התחום האפור של העבירה הפלילית' מבלי שהוא נתכוון לכך. בבג"צ 295/65 הלל אופנהיימר, ו 7 אחרים נ' שר הפנים והבריאות, פ"ד כ(1) 309 נדון הצורך בבהירות החוק, וזאת בכדי לשמור על עיקרון שלטון החוק. נפסק שם כי הטלת עונש על אדם בשל הקמת רעש "בלתי סביר" הופכת את חירותו לתלויה באופיו ובגחמותיו של השופט. חקיקה עמומה אשר מותירה פתח נרחב מידי לרשות השלטונית לפרשה, מובילה לשרירות לב של הרשות, וזאת כפי שכתב חשין ב בבש"פ 2684/94 בהגא'ת כריים נ' מדינת ישראל (טרם פורסם): "כל שיטת משפט חייבת לצמצם ככל האפשר קביעת נורמות שיסודן במקריות".

עבירות בחוק העונשין המנוגדות לעקרון החוקיות

העבירה המפורסמת ביותר אשר סותרת את עיקרון החוקיות הינה עבירת ה"תקלה לציבור" שבסעיף 198 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 - לפי עבירה זו "העושה מעשה העלול להביא לתקלה ציבורית – דינו מאסר שלוש שנים". זוהי עבירה עמומה אשר עשויה להכיל קשת נרחבת מאד של התנהגויות אשר עלולות להביא ל"תקלה ציבורית" לפי גחמתו של שופט/שוטר תורן, ועל כן מסכנת כל אזרח במדינה באשר הוא, בביצועה. בתי המשפט מודעים לכך שעבירה זו סותרת את עיקרון החוקיות ועל כן אינם ממהרים להפעיל עבירה זו.

עבירה נוספת אשר עומדת בסתירה לעיקרון החוקיות הינה עבירת ההמרדה אשר בסעיף 136 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977: עבירה זו קובעת בין היתר כי 'להמריד' הוא אחת מאלה: .... (3)"לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ"...(4)לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין".

יש לציין כי חוק העונשין מלא כרימון בעבירות "עמומות". הבריטים אשר חוקקו חוק זה עבור ה"ילידים" ב"קולוניות" לא אימצו אותו מעולם אל שיטת המשפט שלהם.

חיקוקים אשר סותרים את עיקרון החוקיות

גם מחוץ לחוק העונשין קיימים חיקוקים אשר מטילים סנקציות חריפות על אזרחים בהסתמך על פרמטרים עמומים: כזה הוא חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991 אשר מאפשר אשפוזו בכפייה של אזרח: החוק קובע בסעיפים 6(א) + 9(א) שלו כי אדם יאושפז בכפייה באם הוא "חולה נפש" ו"עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי". שני המונחים אשר בשלם יכול פסיכיאטר מחוזי (רשות רפואית, ולא משפטית) לשלול בצורה "הקשה והכואבת ביותר", כפי שהגדיר זאת השופט אילון בבש"פ 196/80 טולדנו נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3), 332, את חירותו של אדם הינם "מחלה" ו"מסוכנות": המונח מסוכנות הינו מונח עמום אשר נתון לפרשנותו השרירותית של הגורם המאשפז. כך גם המונח "מחלת נפש", כפי שהגדיר זאת אחד מיוזמי הצעת החוק, ד"ר י' גינת: "יש דרישה בחוק שהאדם יהיה חולה נפש, אבל לא מגדירים את זה בכוונה, שכן הגדרה למחלת נפש משתנה עם השנים. התפישה הרפואית (לגבי) מה נכלל בתוך מחלות משתנה ולא היינו רוצים לקבוע איזו רשימה קשיחה שתהיה מחייבת ולא ניתן לסטות ממנה".1

סעיף 8 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959 [נוסח משולב] גם הוא מאפשר שלילת זכות סוציאלית על סמך הגדרה עמומה: מכוח סעיף זה "חייל שהתנהגות רעה וחמורה מצדו גרמה לנכותו" לא יזכה לחסות בצל חוק הנכים - או במילים אחרות לא יקבל תגמולים של נכה צה"ל. נפסק כי: "אין בנמצא מדד טוב כפי שטרם הומצא מדד רוע".2 נמתחה ביקורת על סעיף זה בהיותו שולל זכות סוציאלית חשובה על סמך פרמטר עמום אשר תלוי בפרשנותו של כל שופט ושופט.

עיקרון החוקיות- הרשות לעומת הפרט

עם זאת, בעוד שכאשר המחוק קובע פרמטר עמום בשלו תישלל זכותו של אזרח, עצם קביעת הפרמטר העמום מסכנת את חירותו ו/או את זכויותיו של האזרח, שכן היא מותירה את זכויותיו שבויות בגחמות הרשות השלטונית. ברם, אין בקביעת אמות מידה עמומות כלפי הרשות (כגון "מבחן הסבירות וההגינות") משום פגיעה ב"חירות" הרשות שכן לרשות לא נתונה חירות, הרשות, וזאת מכוח עיקרון חוקיות המנהל מוגבלת מראש ונאסר עליה לעשות כל דבר, אלא אם כן הותר לה מפורשות בחוק.

איסור חקיקה למפרע

עקרון זה ידוע גם בשם "אין עונשין אלא אם כן מזהירים". על החוק – בייחוד חוק אשר מטיל סנקציה פלילית על האזרח, לחול מכאן ולהבא וזאת מכוח סעיף 4 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. יש לציין כי חוק אשר מיטיב עם האזרח יכול לחול למפרע. כאשר מחוקק המשנה מתקין תקנות וקובע להן תחולה מיידית תוך פגיעה בהסתמכות הציבור, הגם שהחקיקה תיחשב 'אקטיבית' ולא 'רטרואקטיבית', יש ובית המשפט יקבע כי נדרשות הוראות מעבר, וזאת בכדי לא לפגוע בהסתמכותו של האזרח (ראו: ע"פ 104/72 אנטון ראב נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(2), 412). בעוד שחקיקה אשר מתייחסת למצב אשר נתסיים תיחשב כחקיקה רטרואקטיבית, הרי שחקיקה אשר מתייחסת למצב נתון ומתמשך תיחשב כחקיקה אקטיבית ולא רטרואקטיבית (ראו: ע"פ 1613/91 אורית ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2), 765).

חריגים לאיסור חקיקה רטרואקטיבית

הנשיא (בדימ.) ברק קבע ב ע"פ 1613/91 אורית ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2), 765 כי חקיקה יכולה לחול רטרואקטיבית אם המחוקק קבע כך מפורשות או מכללא, "אך בהיעדר כוונה מפורשת של המחוקק יחול חוק מכאן ולהבא, שכן חקיקה רטרוספקטיבית נוגדת מושגים מקובלים של צדק, ואינה מאפשרת ודאות ויציבות ופוגעת ביכולת לתכנן". החריג המפורסם ביותר לאיסור חקיקה רטרואקטיבית מצוי בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י - 1950: חוק זה מאפשר הטלת עונשי מוות על נאצים אשר ביצעו פשעים כנגד האנושות במלחמת העולם השנייה.

הערות

1. דברים אלו הובאו מתוך מאמר של אורי אבירם, צביה אדמון, מימי אייזנשטדט וארלין קנטר, "מגמות שינוי ושימור בחקיקה בתחום בריאות הנפש בישראל: תהליך חקיקתו של החוק החדש לטיפול בחולי נפש", משפטים לא תש "ס-145 ,(2000). וראה גם ד' ביין "מגמות לעניין היחס בין ענישה לדרכי טיפול בהליך הפלילי" עיוני משפט ח (תשמא-ב) 382: "בתחום הנפשי והחברתי, ככל שמתרחקים מהמודל של רפואת הגוף, נעשית ההגדרה של "המחלה" ו"דרכי הטיפול" בה פרובלמטיות וסובייקטיביות יותר... כאשר חילוקי דעות אלו מודרכים במידה רבה על-ידי גורמים שבהשקפת עולם".
2. ע"א (ב"ש) 1222/02 קצין התגמולים נ' דוד כהן, פורסם בנבו (2005).

תאריך:  22/02/2009   |   עודכן:  17/04/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עיקרון החוקיות
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: זכויות אדם כתוב הודעה
+
עו"ד שמעון הצדיק
19/08/19 18:02
 
הגלשנית
19/08/19 21:53
+
הלוי
10/12/15 07:02
 
ליצן חדש
18/12/15 06:22
+
רונן שלומאי
26/11/15 21:17
+
צורי
2/08/15 14:29
+
מזכיר נשכחות
2/08/15 14:03
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
עיקרון תום הלב נחשב כעקרון מנחה הן במשפט הציבורי והן במשפט הפרטי. המשפט הציבורי קובע כי על הרשות לפעול בתום לב, בסבירות ובהגינות כלפי האזרח, וכן כי על הפונה לבית המשפט העליון לפנות כשהוא "נקי כפיים" [ללא מניעים זרים לעניין העתירה] - קרי: בתום לב.
30/01/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
פשע מלחמה הוא עבירה בת ענישה לפי המשפט הבינלאומי, בשל הפרה של חוקי המלחמה על-ידי אדם או קבוצה של אנשים, אנשי צבא או אזרחים. כל הפרה של חוקי המלחמה היא פשע מלחמה.
21/01/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בתחילת המאה ה-20 גילה המדען וילהלם רייך (1897-1957) את ה'אורגון', כינוי לאנרגיית החיים האוניברסלית הקיימת בחומר הדומם, בתא החי ובגוף השלם. רייך ניסה להבין את התהליכים האנרגטיים של הגוף והקשר שלהם עם הנפש. לפי רייך, התנסות שלילית מביאה לחסימה אנרגטית בגוף שבאה להגן כביכול כנגד התנסות חוזרת שכזאת, ובכך היא פוגעת ומקטינה את החיות של הגוף גם בתהליכים אחרים.
29/10/2008  |  אורן נוטוביץ  |   מושגים
עין יבשה נגרמת כאשר העין לא מייצרת מספיק דמעות, כאשר איכות הדמעות אינה מספקת עקב מחסור או פגיעה בשכבה השומנית או כאשר חל אידוי יתר של הדמעות.
12/03/2007  |  חברת תרימה  |   מושגים
פרשת כרמיה אותה חשפנו ב-News1 ביום 28.02.06 - היא החמורה ביותר שבה נגוע ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעבירות פליליות חמורות. בתקציר שלהלן נתמקד בעיקרי הפרשה. עולה ממנה כי בעת שכיהן בתפקיד מ"מ ראש הממשלה וכשר בכיר המחזיק בכמה תיקים בממשלה, קיבל אולמרט שוחד ישיר בהיקף כספי בסכום כולל של 480 אלף דולר (ברוטו) - 330 אלף דולר נטו, לאחר ניכוי הנחת מזומנים. מכאן חומרת הפרשה. השוחד ניתן לו במסגרת עסקה, שבה רכש יחד עם רעייתו עליזה דירת גן יוקרתית בפרויקט כרמיה בירושלים בהנחה גדולה מאוד, מחברת אלומות מג הנדסה בע"מ, בראשה עומד היזם גיל מסטיי. תמורת ההנחה שהינה בפועל שוחד, פעלו אולמרט ומקורביו בהנהלת עיריית ירושלים לקידום הפרויקט: הן כדי להסדיר לחברה היזמית זכויות בנייה נוספות, כך שזו תוכל לממן את ההנחה-השוחד; הן כדי לקצר תהליכים ביורוקרטיים; ובמיוחד כדי להשיג אישורי בנייה לפרויקט - שלא ניתנו לאחרים שפנו קודם לכן. כל זאת למרות שמדובר במבנה שהוקם על-ידי הטמפלרים, שהריסתו ו/או פירוקו והרכבתו מחדש לא הותרו במשך שנים רבות בשל חובת השימור באיזור.
15/11/2006  |  יואב יצחק  |   מושגים
רשימות נוספות   /   זכויות אדם  /  מי ומי  
לראשונה: צו מעצר נגד נשיא מכהן  /  משה ריינפלד
דרישה בפתח לחקור מקרי רצח שביצח חמאס נגדם  /  מחלקה ראשונה
רופאים לזכויות אדם נכנסים לרצועה  /  רובי שטיינברג
גם הם מדברים על זכויות אדם  /  בת יאור
היהדות היא שלכם  /  יאיר רוטקוביץ'
אפליה מתקנת לערבים ישראלים: דיון תאורטי ומעשי  /  ד"ר הילי מודריק-אבן חן
סיפורים חמים(72 שעות)
יוסי דר
דיון החסינות של נתניהו - ההצגה הטובה בעיר
איציק וולף
נתניהו בראש הליכוד - 60 מנדטים לשמאל
היום לפני
[צילום: יעקב סער/לע"מ]
שלום לשלום [1994]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
המדריך לבחירת עורך-דין משרד הפנים
כתיבת המומחים
ניתוח החלפת ברך מלאה - השיבו לעצמכם את איכות החיים
יום הולדת
משאלי אביגדור 12/12
ערמון ריצ'רד 12/12
ערבות דן 12/12
פורת חנן 12/12
גולן שרית 12/12
בן-חנוך רות 13/12
שריזלי דניאלה 14/12
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il