News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 537,453  סלולר - 830,639
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
הקורונה תמשיך להשפיע על חיי היומיום, ולא יהיה קל, גם בחודשים הבאים. נובמבר יהיה קשה במיוחד. פתיחת הגבולות וחידוש הטיסות מסתמנים מפברואר. בנט צריך לזכור ש"סקרים הם כמו בושם". כוכב מ...
עו"ד צבי שוב, עו"ד ספיר זילבר
עו"ד צבי שוב, עו"ד ספיר זילבר
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב: לא זו בלבד שרשאית הוועדה המקומית לגבש מסמך מדיניות ובו התוויות לעניין הוצאת היתרים בהתאם לתמ"א 38 - אלא שבהינתן שהתוכנית אינה קונקרטית ולוועדה המקומית שיקול...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
בג"צ לשכת מנהלי ההשקעות נ' שר האוצר
"הקביעה ולפיה עוסקים ותיקים ידרשו לעבור בחינות אינה מידתית "[צילום: AP]

חוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות התווה שורה של תנאים שעל העוסקים בניהול תיקי השקעות לעמוד בהם, כגון הון עצמי התחלתי, התאגדות כחברה ועמידה בבחינות העותרים גורסים כי החוק פוגע בחופש העיסוק שלהם ברק קובע כי למעט חובת העמידה בבחינות לעוסקים ותיקים, החוק הינו מידתי ולתכלית ראויה

▪  ▪  ▪
העותרים עסקו בניהול תיקי השקעות קודם שנחקק חוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה - 1995. עם כניסתו של החוק לתוקף נאלצו העותרים לעמוד בדרישות החוק, לרבות קבלת רשיון, התאגדות כחברה וצבירת הון עצמי כמו גם איסור על רכישת ניירות ערך בעבור עצמם או ניהול תיקי השקעות בעבור בני משפחותיהם. העותרים יצאו גם כנגד הוראות המעבר של החוק ולפיהן חובת העמידה בבחינות חלה גם על מי שעסקו בניהול תיקי השקעות פחות משבע שנים קודם לתחילתו של החוק. העותרים גרסו כי הוראות החוק סותרות חוק יסוד: חופש העיסוק ועל כן דין התיקון להתבטל.

מבחן המידתיות

"במידה שאינה עולה על הנדרש"

נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז), אהרן ברק, ציין כי חופש העיסוק – כזכויות אדם אחרות – אינו זכות מוחלטת, וכי יש לאזן בינו לבין זכויות אדם אחרות, כמו גם שיקולים של טובת הציבור. פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: חופש העיסוק מתנה את תוקפה של פגיעה בחופש העיסוק בקיומם המצטבר של ארבעת התנאים הבאים: הפגיעה בחופש העיסוק נעשית בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת שבו; החוק הפוגע הולם את ערכיה של מדינת ישראל; החוק הפוגע נועד לתכלית ראויה; הפגיעה בחופש העיסוק אינה במידה העולה על הנדרש (מבחן המידתיות).

השופט ברק מציין כי מבחן המידתיות שבפיסקת ההגבלה מורכב משלושה מבחני משנה: המבחן הראשון הוא מבחן ההתאמה או הקשר הרציונלי. נדרש קשר של התאמה בין האמצעי החקיקתי הפוגע בחופש העיסוק, לבין מטרת הפגיעה. המבחן השני הוא מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה. האמצעי החקיקתי הפוגע בזכות אדם חוקתית – ולענייננו הפוגע בחופש העיסוק – הוא ראוי רק אם לא ניתן להשיג את המטרה החקיקתית על-ידי אמצעי אחר, אשר פגיעתו בזכות האדם תהא קטנה יותר. המבחן השלישי הוא מבחן האמצעי המידתי. האמצעי הנבחר אפילו מתאים הוא (רציונלית) להשגת המטרה, ואפילו אין אמצעי מתון ממנו – צריך לקיים יחס ראוי בין התועלת שתצמח ממנו לבין היקף פגיעתו בזכות אדם חוקתית.

"זהירות רבה ואיפוק שיפוטי ניכר"

עם זאת, השופט ברק מציין כי לא בקלות יתערב בית המשפט העליון בחוק של הכנסת וכי מקום בו מתקיים 'מתחם המידתיות', היינו, אם ישנם מספר אמצעים לקיים את מבחן המידתיות, יש להכיר בכוח התמרון ובמרחב שיקול הדעת של המחוקק. בפעולת הביקורת השיפוטית נדרש בית המשפט להפעיל זהירות רבה ואיפוק שיפוטי ניכר, בייחוד כאשר החקיקה הנבחנת הינה חקיקה כלכלית משקית.

"הגנה על ציבור המשקיעים הלא מתוחכמים"

ראשית מציין השופט ברק כי "הוראת החוק, שלפיה יחיד המבקש לפעול כמנהל תיקי השקעות חייב לעבוד בחברה, פוגעת בחופש העיסוק של מנהל תיקי השקעות. היא מחייבת אותו להתקשר עם חברה או להקים בעצמו חברה משלו", וכן כי "הוראת חוק זאת פוגעת בחופש ההתאגדות של המבקש לנהל תיקי השקעות" (ההוראה כופה עליו להתאגד ובכך פוגעת בחופש שלו שלא להתאגד).

בשלב הבא ניגש ברק לבחינת תכליתו של החוק. לדבריו "תכליתו של החוק היא להביא לידי כך שהשירות של ניהול תיקי השקעות יינתן על-ידי גורם כשיר ובעל השכלה ורמה מקצועית נאותות. החקיקה נועדה להגן גם, בין היתר, על ציבור של משקיעים "לא מתוחכמים" השמים מבטחם במנהלי תיקים. ההגנה על האינטרס של המשקיעים נועדה אף להגביר את השתתפותם בשוק ההון, אשר גודלו וחוסנו הינם אינטרס כלכלי של המדינה. תכלית זו – ראויה היא".

עם זאת, לשיטתו של ברק, "אין דרישת ההתאגדות פוגעת בחופש העיסוק במידה העולה על הנדרש. היא מקיימת את הדרישות של שלושת מבחני המשנה של עקרון המידתיות. הטלת החובה לפעול בגדריה של חברה מבטיחה את הגשמת המטרות המונחות ביסוד החוק אשר עניינן הוא הבטחת פיקוח, דיווח ושקיפות. בנקיטת אמצעי שפגיעתו פחותה – הטלת חובות דיווח ושקיפות על היחיד – לא ניתן להשיג את התכלית המונחת ביסוד החוק. בהתחשב בקלות הרבה שבה ניתן להתאגד בישראל, אין הפגיעה בחופש העיסוק מפירה את האיזון הראוי בין התועלת הצומחת מהאמצעי החקיקתי – הבטחת צורך מהותי בפיקוח על הסחר בניירות ערך באמצעות מנהלים של תיקי השקעות – לבין הפגיעה בזכות האדם החוקתית".

השופט ברק מציין כי תכלית החוק הינה הגננ על הלקוח, ומקום בו חברה העוסקת בניהול השקעות מחזיקה בהון עצמי, הרי שללקוח נתונה "כרית ביטחון" - אשר מעידה על "רצינותם של הפועלים בשם החברה". כמון כן, בדרך זו לתאגיד יהא ביטוח לכיסוי מעילה באמון של עובדיו כלפי לקוחותיו.

"הפיתוי המובנה בעצם העיסוק בניהול תיקי השקעות"

לאחר שמוצא ברק כי חרף היותו של החוק פוגע בחופש העיסוק של העותרים, החוק הינו לתכלית ראויה, הוא נפנה לבחון את מבחן המידתיות.

ברק קובע כי "האמצעים שבהם בחר המחוקק לעניין זה הם בגדר האמצעים המקיימים את דרישת המידתיות והם מצויים במיתחם התמרון החקיקתי הנתון לו. קיים קשר רציונלי בין הבטחת קיומו של הון עצמי ובין הגנה על לקוחותיו של מנהל תיקי השקעות. האמצעי החלופי שעליו הצביעו העותרים – הסתפקות בביטוח נרחב יותר – לא בהכרח ישיג את אותן מטרות שתשיג הדרישה להון עצמי מינימלי, ולא בהכרח יקטין את הפגיעה במנהלי התיקים ביחס ל"תערובת" של הון עצמי וביטוח. במצב דברים זה, ההכרעה בין האמצעים השונים צריכה להישאר בידי המחוקק".

כן מציין ברק כי מטרת האיסור הקבוע בסעיף 4 לחוק, ולפיו על מנהל תיקי השקעות נאסר להחזיק ולרכוש ניירות ערך בעבור עצמו או לנהל תיק השקעות בעבור בן משפחתו, הינה למנוע מצב של ניגוד עניינים, וכן כי "איסור זה פוגע בחופש העיסוק במידה שאינה עולה על הנדרש", שכן "קיים קשר רציונלי בין איסורים אלה ובין הצורך למנוע ניגוד עניינים". ברק מציין כי "נוכח הפיתוי המובנה בעצם העיסוק בניהול תיקי השקעות, ההצעות החלופיות שהוצעו לעניין זה אינן אמצעים מספיקים להבטחת הגשמתה של תכלית האיסורים". בהתחשב ברשימת הפטורים מהאיסור, אין האמצעי שנקט המחוקק גורם לפגיעה בחופש העיסוק בשיעור העולה על התועלת הצפויה ממנו".

ברק מציין כי גם החיוב לעמוד בבחינות, כתנאי לכניסה לעיסוק או למקצוע, הינו מידתי שכן "מטרת דרישת הבחינות היא להבטיח כי הנכנסים למקצוע יהיו כשירים ומסוגלים להגשים את עיסוקם על-פי אמות-מידה ראויות" וכן כי "אין בהיקף הבחינות, כפי שנקבע בתקנות, כדי להצדיק התערבותו של בית המשפט".

"הסדר שאינו מידתי כלפי עוסקים ותיקים"

בעתירתם העותרים העלו טענות גם כנגד רטרואקטיביות החוק, אך ברק ציין כי "כל חוק חדש הקובע תנאים לעיסוק או משלח יד, חל בדרך כלל על כל מי שמבקש לעסוק באותו עיסוק, בין שהוא עסק בו בעבר ובין שלאו, וכי החלת החוק על מי שעוסקים בו בהווה פירושה תחולה אקטיבית של החוק, ולא תחולה רטרואקטיבית של החוק". כן הוא מציין כי:

"אמות-המידה הקובעות את כללי המידתיות לעניין הוראות המעבר הן אמות-המידה הרגילות לגבי דרישה זו. הוראות מעבר הקובעות את תחולתו של משטר רישוי חדש המוטל על עוסק ישן הן מידתיות לגבי העוסקים הישנים, אם הן מתחשבות באופן הולם במעמדו של העוסק הישן, בניסיון שהצטבר אצלו בניהול ובהשפעתו על הצורך להחיל עליו את כללי הרישוי החלים על העוסק החדש, כולם או מקצתם; אם הן בוחרות במדרגת התחולה שפגיעתה בעוסק הישן היא פחותה בהתחשב בתכלית החוק; ואם התועלת הצומחת מהן לכלל עולה על הנזק הנגרם לעוסקים הישנים".

לשיטת ברק, "הקביעה בסעיף 48 לחוק, שלפיה יינתן פטור מחובת בחינות רק למי שעסקו בניהול תיקי השקעות שבע שנים לפחות לפני תחילת החוק, אינה עומדת בדרישת המידתיות הקבועה בחוק-יסוד: חופש העיסוק. הסדר זה אינו מידתי כלפי עוסקים ותיקים, אשר עסקו בניהול תיקים תקופה ארוכה, הנופלת משבע שנים, כגון מי שעסקו בכך חמש או שש שנים". לדבריו "עוסקים שעסקו בניהול תיקי השקעות תקופה ארוכה (הנופלת משבע שנים) צברו ניסיון רב בניהול תיקי השקעות, אשר מן הראוי הוא – על-פי דרישות המידתיות – להתחשב בו כתחליף לבחינות (כולן או מקצתן). ניתן להפחית מחובת הבחינות לגביהם או אף לבטלה כליל בלי לפגוע באופן מהותי בתכלית החוק. זאת, הן משום שהמדובר בעיסוק שאינו אקדמי, ולכן ניסיון מעשי יכול לבוא לגביו במקום בחינות, והן משום שעוסקים כאלה השקיעו שנים רבות מחייהם בביסוס עיסוקם. אינטרס ההסתמכות שלהם הוא כבד, והנזק שייגרם להם, אם לא יעמדו בבחינות, עולה על התועלת לחברה מהעמדתם בחובת הבחינות".

ברק מוסיף כי "גם לגבי מי שעסקו בניהול תיקי השקעות קודם לתחילת החוק תקופה קצרה יותר (כגון לא יותר משנתיים-שלוש) – מן הראוי הוא, על-פי עקרון המידתיות, ליתן ביטוי לניסיון המעשי שלהם, ולאינטרס ההסתמכות אשר הם פיתחו במשך השנים. הביטוי העיקרי לכך הוא בקביעה, כי עוסקים כאלה יוכלו לקבל רישיון זמני (או פטור מרישיון) לתקופה מסוימת – כגון לשנתיים – אשר במהלכה יוכלו, מחד-גיסא, להמשיך בעיסוק, ומאידך-גיסא, להכין עצמם ולעמוד בבחינות. ניתן לחשוב גם על הסדר שלפיו יחויבו להיבחן רק בחלק מהבחינות ורק על חלק מהחומר, או על שילוב בין שני ההסדרים".

"הוראות המעבר - בטלות"

ברק מסכם דבריו ולפיהם "הוראות המעבר בחוק תיקי ההשקעות, ככל שהדבר נוגע לחובת הבחינות, אינן מידתיות", ועל כן יש לשנות את הוראות המעבר הקבועות בסעיף 48 לחוק תיקי ההשקעות. עם זאת, היקף הבחינות המחודש שעל עוסקים ותיקים לעבור הינו עניין למחוקק לענות בו. ברק מציין כי "כל עוד לא תוקנו ההוראות הנוגדות את דרישת המידתיות שבחוק יסוד: חופש העיסוק, הן בטלות", או במילים אחרות "כל עוד לא חוקקה הכנסת הוראות מעבר חדשות ומידתיות, אין לדרוש עמידה בבחינות כתנאי למתן רשיון עוסק ממי שעסקו בניהול תיקי השקעות קודם לתחולת החוק".

עם זאת, מציין ברק, "לבית המשפט סמכות להשעות את כניסתה לתוקף של הצהרה על בטלות חוק, על-מנת לאפשר למחוקק תקופת ביניים לתת את דעתו על ההשלכות של פסיקת בית המשפט. שלילה מלאה של חובת הבחינות מכל העוסקים הוותיקים היא מצב משפטי חדש שמן הראוי הוא כי המחוקק ייתן עליו את הדעת. ביטול חובת הבחינות יוצר "חלל חקיקתי". הדבר מצדיק הכרה בתקופת ביניים, אשר בה יעמדו הוראות המעבר – ועמן ההוראות בדבר חובת הבחינות – בתוקף, כדי שהכנסת תוכל לגבש את עמדתה בזמן סביר".

בג"צ 1715/97 - לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נגד שר האוצר ואח' [פ"ד נא (4) 367] (1998).
תאריך:  24/07/2009   |   עודכן:  24/07/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בג"צ לשכת מנהלי ההשקעות נ' שר האוצר
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: אקטיביזם שיפוטי כתוב הודעה
+
רון6
2/06/19 09:48
+
אריה אל תבלבל מח
24/04/19 11:12
 
אלי ליולקו
24/04/19 17:06
 
מורי
2/06/19 09:09
+
צרצר
7/05/18 19:20
 
פרפר
29/10/18 22:16
 
אלי ליולקו
17/04/19 10:33
+
אוליבר וונדל
8/07/18 12:03
+
j/n
4/07/18 16:19
+
פרשננו
27/05/18 19:17
 
בני בנקר
1/06/18 13:43
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
שורה של ארגונים ציבוריים למען זכויות הפרט, ביחד עם החייל שגיא צמח, עתרו נגד הוראת סעיף 237א שחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו אשר מאפשר מעצר חייל ל-96 שעות, וזאת בטרם יובא בפני שופט. העותרים ביקשו לתקן את החוק באופן כזה שלא יאפשר מעצר חייל טרם זה יובא בפני שופט, אלא ל-24 שעות.
24/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
במסגרת חוק ההסדרים לשנת 1998, תוקן חוק הבזק, התשמ"ב - 1982 באמצעות הוספת סעיף 3(7) לחוק. בתמצית, התיקון לחוק מעניק רשיון וזיכיון להפעלת תחנת שידור לשידורי רדיו למי שהפעיל במשך חמש שנים רצופות תחנה כזו אשר שידוריה נקלטו במרבית שטחי ישראל.
24/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
תוכנית ההינתקות הובילה להתנגדות פוליטית חריפה בקרב הציבור, וזו הגיעה עד לבית המשפט. חוק יישום תוכנית ההינתקות, התשס"ה - 2005 אשר התקבל ביום 16.02.2005, ואשר ידוע יותר כ"חוק פינוי פיצוי" - הסדיר את ביצוע ההינתקות. כנגד חוק זה עתרו שורה של עותרים, ביניהם תושבי גוש קטיף, נגד כנסת ישראל, בטענה כי החוק אינו חוקתי. העתירה, כזכור, וכפי שההיסטוריה מספרת, נדחתה ברוב של שמונה שופטים נגד אחד - שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כל השופטים קבעו כי ההינתקות הינה לתכלית ראויה, ומידתית, ורק שופט אחד קבע כי אינה לתכלית ראויה ואינה מידתית. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מורה לנו לבחון כל חוק אשר נחקק לאחר היחקק חוקי היסוד במבחני פסקת ההגבלה: האם החוק הינו לתכלית ראויה ההולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? האם החוק מידתי, קרי האם האמצעי שננקט להגשמת התכלית מתאים להגשמת התכלית ואין אמצעי פחות פוגעני ממנו? דרך בחינה זו הנחתה את תשעת שופטי ההרכב, ברם, הם הגיעו לתוצאות שונות, מה שממחיש את גמישותם של המבחנים החוקתיים.
22/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
את שיקול הדעת המנהלי מפעילה הרשות השלטונית בשתי סיטואציות: א. כאשר מוקנית לה בחוק סמכות רשות, והיא מפעילה שיקול דעת באם להפעיל סמכות זאת, אם לאו. ב. כאשר מוקנית לה בחוק סמכות חובה, והיא נדרשת להפעיל שק"ד באשר לדרך הפעלת הסמכות.
19/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
מכוח עיקרון חוקיות המנהל רשות אינה יכולה לפעול, אלא אם הוקנתה לה סמכות בחוק. ברם, הרשות או גופים סטטוטורים בתוכה אינם יכולים לבצע את כל שהחוק הטיל עליהם ולצורך כך נועדו דיני ההסמכה. דינים אלו מאפשרים לרשויות לאצול סמכויות, להיעזר בגורמים שלישיים או להעביר סמכותם לגורם אחר.
14/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  
תוקפי אהרן ברק לא הבינו דבר  /  ענבל בר-און
18 שופטים לביהמ"ש העליון  /  רותי אברהם
אות "חושן המשפט" לשופט מאיר שמגר   /  טליה גורן
אהרן ברק - מדיטציה קיצית לצלילי מהלר ובאך  /  עו"ד אביגדור פלדמן
חוק מול צדק - מה עדיף?  /  עו"ד יוסף פנדריך
כוחו המופלא של עיקרון המידתיות  /  ענבל בר-און
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
שופטת שלום סטתה מהנחיית העליון
איתמר לוין
שליין הוא טאלנט בינוני וכושל
היום לפני
שחזור אסון ביילמר [צילום: יוטיוב]
התאונה שלימדה לקח [1992]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מנעולן בתל אביב
כתיבת המומחים
קפטן צ'ק חושפת מיליארדים
יום הולדת
מור דן בצלאל 7/10
רזי אריה 7/10
יונס אליעזר 7/10
פוטין ולדימיר 7/10
אוקון בעז 7/10
בכר אליהו 7/10
כהן אביגיל 7/10
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il