הערב הזה יש בו מן השמחה - על כך שיעקב חברינו נבחר לכהן כנשיא בית המשפט המחוזי. צר לי רק שתקופת נשיאותו תהא קצרה, במצוות המחוקק, שגזר עלינו השופטים את הפרישה בגיל שיבה ( 70), ועוד בטרם הגענו לגיל גבורות (80).
מהלך אני כברת דרך ארוכה עם יעקב, תחילה כתלמידו ובהמשך כחבר לעבודה בהיותינו שופטים בבית משפט המחוזי בירושלים, ובהיותינו גם חברים לאותם הרכבים של 3 שופטים (מותב תלתא), וכיום כשופט המכהן תחת נשיאותו כנשיא בית משפט המחוזי בירושלים.
מתברך אני בכך שזכיתי להיות תלמידו של יעקב לפני למעלה מ-30 שנה במכינה הקדם האקדמאית לחיילים משוחררים, שבו העביר קורס מבוא ללימודי המשפט, קורס שהיתה לו השפעה מכרעת על החלטתי לבחור בלימודי המשפטים. עד היום זוכר אני פרטים חיים משיעורים מאלפים אלה (שעסקו בין היתר ביצירתם ותפקודם של בתי המשפט המלכותיים שנדדו ברחבי אנגליה), כמו גם את התרשמותי משפתו הרהוטה של יעקב, מנועם דיבורו, בבחינת מענה רך ישבור גרם, מניסוחיו המהוקצעים והחדים, ששימשו כולם את כושר ההסברה המעולה שלו כמורה וכמרצה, בבחינת חנוך לנוער על-פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנו.
הזמן העומד לרשותי אינו מאפשר לי למנות ולו מקצת שבחיו של יעקב. אך מאחר שפטור בלא כלום אי אפשר, ועל-אף שיודע אני כי היה מעדיף, מחמת צניעותו האמיתית, שלא אומר דבר וחצי דבר שיש משום מחמאה, אומר בכל זאת דברים אחדים. חלק מהדברים ידועים לציבור הזה.
אילו נדרשתי לתמצת את יעקב על רגל אחת, הייתי מגדירו כ"ספרא וסייפא", בהיותו מצד אחד איש האקדמיה שחיבר ספרים ידועים, ומצד שני שופט בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, הנדרש במהלך שנות כהונתו הרבות על כס המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים (מאז 1984) להתמודד עם סוגיות משפטיות מורכבות וסבוכות, חלקן בתחום המשפט הפלילי. די אם נזכיר את העובדה שיעקב היה יו"ר ההרכב במשפט דרעי, שהתנהל על-פני שנים ודרש הכרעות קשות בסוגיות השונות של המשפט הפלילי, המהותי והדיוני, ופסיקתו אושרה ברובה ובעיקרה על-ידי בית המשפט העליון.
באשר לספרא שביעקב, הרי שיעקב חיבר ספר ידוע "על שפיטותן של שאלות פוליטיות", ובתרגום מילולי, "שאלות פוליטיות בבתי המשפט". על ספר זה, שהינו עיבוד מורחב של עבודת הדוקטורט שחיבר יעקב כתלמיד מחקר באוניברסיטת וורג'יניה, אמר לאחרונה נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אהרן ברק, כי הוא ספר שמרבים לצטטו בבתי משפט במדינות המערב. לאחר שעיינתי בספר חשוב זה, יכול אני לומר כי חבל שהוא לא תורגם לעברית.
ספר נוסף שחיבר יעקב נושא את השם "הרשות השופטת בישראל". ספר זה, שיעקב נטל על עצמו את חיבורו על-פי בקשת נשיאו הקודם של בית המשפט העליון, כבוד השופט שמגר, כשמו כן הוא. הוא מתאר בשפה פשוטה ומובנת לכל את המערכת השלטונית במדינת ישראל, ובראש ובראשונה את הרשות השופטת ואת עקרונות היסוד החוקתיים המשמשים נר לרגליה, כמו זכויות האדם והאזרח, וכיו"ב. הצלחתו הרבה של ספר זה, שהמהדורה הרביעית שלו עומדת לראות אור בקרוב, מוסברת בשליטתו של יעקב בשפה העברית ומקורותיה, כמו גם ביכולתו לתאר מערכות מורכבות בלשון פשוטה וברורה. כאן המקום להזכיר, כי יעקב חברנו הינו גם חבר האקדמיה ללשון העברית, שהוקמה מכח חוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953, ותפקידה של האקדמיה הוא "לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה". במסגרת האקדמיה משמש יעקב חבר בוועדה למונחי משפט (מספר חברי האקדמיה אינו עולה על 23 והחברות בו היא לכל ימי חייו של החבר).
תם ולא נשלם.
