המתלונן מתגורר בשכירות בדירה ברמת גן מיוני 2003. לטענתו, כבר בעת שנכנס לדירה ביקש מעיריית רמת גן (להלן - העירייה) להעביר את חשבון הארנונה על שמו, אולם נמסר לו כי לבעלת הדירה יש חוב ארנונה ולכן לא ניתן לבצע את ההעברה.
לטענת המתלונן, ביולי 2005 גובה של חברת גבייה הפועלת מטעם העירייה ביצע עיקול ברישום בדירה [כלומר הכין רשימה של חפצים בעלי ערך המותרים לתפיסה ולמכירה על-פי חוק בגין חוב והודיע לבעל המיטלטלין כי אסור לשנות את מצבם המשפטי של נכסים אלה (להוציאם מהדירה, להעביר את הבעלות בהם וכד'). הליך עיקול מיטלטלין ברישום קודם, בדרך כלל, לתפיסה פיזית של המיטלטלין ולהעברתם למחסני ההוצאה לפועל] הגם שהמתלונן הודיע לגובה כי בעלת הדירה היא בעלת החוב ואף נתן לו את פרטיה. לאחר ביצוע העיקול שלח המתלונן ליחידה לאכיפת הגבייה של העירייה תצהיר ולפיו הוא איננו בעל החוב וכל המיטלטלין בדירה שייכים לו בלבד (להלן - התצהיר).
למרות כל הצעדים האמורים לעיל, ב-5.12.07 הודבק דוח עיקול מיטלטלין על דלת הדירה. המתלונן התקשר למחרת היום ליחידה לאכיפת הגבייה של העירייה ומסר לפקידה את שם בעלת החוב ואת פרטיה. הפקידה הנחתה את המתלונן להתעלם מדוח העיקול ואף אמרה לו כי יצרה קשר עם בעלת החוב והזמינה אותה למשרדי היחידה. למרות זאת ב-12.12.07 בא גובה מס לדירתו של המתלונן כדי לתפוס את המיטלטלין שעוקלו. אף שהמתלונן הציג לגובה חוזה שכירות, קבלות על תשלומי ארנונה ואת התצהיר, התעקש הגובה שהמתלונן ישלם לו 1,000 ש"ח שאם לא כן יעקל חפצים מהדירה. בלית בררה מסר המתלונן לגובה המחאה בסכום האמור. יצוין כי הגובה כתב בדוח העיקול כי המתלונן שילם 1,000 ש"ח "למרות שהחוב לא שייך לו".
העירייה מסרה לנציבות, בתגובה על התלונה, כי אכן בעלת הדירה היא החייבתבארנונה; ואולם, לטענתה לא נמצא כל מסמך שאפשר ללמוד ממנו שהמתלונן ביקש להעביר את חשבון הארנונה על שמו וגם התצהיר שנשלח ליחידה לאכיפת הגבייה לא אותר. כמו-כן, ברישומי העירייה לא נמצא שום מסמך המתעד את שיחת הטלפון עם המתלונן מ-6.12.07.
העירייה הסבירה כי מדובר במקרה חריג, כי עובדי חברת הגבייה יודעים שכל אימת שיש ספק בדבר זהות החייב עליהם לפנות מיד ליחידה לאכיפת הגבייה של העירייה לבירור הנושא, וכי נאסר עליהם לבצע גבייה לפני שכל העובדות ברורות לאשורן.
בעקבות התלונה התקיים בחברת הגבייה תחקיר לבירור השתלשלות האירועים שבהם עוסקת התלונה. הגובה שדרש מהמתלונן לשלם את חוב הארנונה זומן לבירור, ננזף, והובהרו לו נוהלי העיקול הננקטים כשיש ספק בדבר זהות החייב.
הנציבות העירה לעירייה על הליקויים החמורים בטיפול בחוב הארנונה, כמפורט לעיל. העירייה הודיעה לנציבות כי בעקבות התלונה היא הכינה נוהלי עבודה מפורטים בנושא גבייה מינהלית.
יצוין כי בעלת הדירה השיבה למתלונן את הסכום ששילם לגובה המס.
