שיקול דעת מוטעה בדבר מועד המסירה של הזמנה לעדות

1. המתלוננת הגישה לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) באוקטובר 2003 תלונה על משטרת ישראל. ואלה פרטי התלונה:

ב-1.10.03 בשעה 6:00 בבוקר באו שוטרים לביתה של המתלוננת כדי למסור לה הזמנה למתן עדות בבית המשפט ב-27.11.03.
למתלוננת בן המשרת בצבא, ודפיקות השוטרים על דלת ביתה בשעה כה מוקדמת ולא צפויה עוררו בה חרדה רבה. המתלוננת טענה בתלונתה, כי לא הייתה כל דחיפות במסירת ההזמנה למתן עדות, וראוי היה שהמשטרה תנהג ביתר רגישות ותשלח את השוטרים בשעה סבירה יותר.

2. בירור הנציבות העלה כדלקמן:

(א) הבירור שעשתה הנציבות בפרקליטות המחוז העלה, כי המתלוננת הייתה אמורה להעיד מטעם התביעה בהליך פלילי שהתנהל בבית המשפט. הפרקליט שטיפל בתיק טלפן אל המתלוננת כדי לוודא שקיבלה את ההזמנות למתן עדות, הנשלחות מטעם בית המשפט, וכדי לקיים אתה שיחת הכנה לקראת העדות. לטענת הפרקליט, בשיחות הטלפוניות עמה הודיעה לו המתלוננת, כי לא קיבלה בדואר את ההזמנות למתן עדות שנשלחו אליה וכי אין ברצונה להופיע בבית המשפט למתן עדות; כל ניסיונותיו לשכנע את המתלוננת לבוא לבית המשפט לא צלחו.

נוכח האמור, ביקש הפרקליט מהמשטרה למסור למתלוננת, במסירה אישית, הזמנה לדיון שנועד ל-27.11.03. הפרקליט ציין שפנייתו אל המשטרה כללה כמקובל גם את מספר הטלפון של המתלוננת, שכן יש שהמשטרה מטלפנת אל העדים כדי לתאם עמם את מועד המסירה.

(ב) מפקד המרחב במשטרה השיב לנציבות כדלקמן:

(1) הבקשה של הפרקליט שההזמנה לעדות תימסר למתלוננת במסירה אישית, התקבלה לאחר שלמתלוננת נשלחו בדואר על ידי בית המשפט כמה הזמנות להעיד בבית המשפט והיא לא התייצבה לדיון. הפרקליט הדגיש בבקשתו שיש חשיבות רבה לזימונה להעיד.

(2) נוכח האמור לעיל ולאחר שכמה ניסיונות של שוטרי המרחב למסור למתלוננת את ההזמנה "בשעות סבירות כנהוג במשטרה" לא צלחו, הוחלט במרחב שהמסירה תיעשה בשעה 6:00 בבוקר, בהנחה שבשעה זו סביר שהמתלוננת תימצא בביתה.

(3) מפקד המרחב ציין, כי בסמכות המשטרה לבצע מסירות אישיות בכל שעות היממה.

(4) מפקד המרחב הוסיף, כי צר לו אם ביקורם של שוטרי המרחב בבית המתלוננת בשעת בוקר מוקדמת עורר בה חרדה לגורל בנה המשרת בצה"ל, אך נוכח הנסיבות לא היה מנוס מלבצע את המסירה כפי שבוצעה.

(ג) בבירור של הנציבות לא נמצאו כל תימוכין לטענת המשטרה כי היו ביקורים קודמים של שוטרי המרחב בביתה של המתלוננת כדי למסור לה את ההזמנה למתן עדות.

3. נציב תלונות הציבור קבע שהתלונה מוצדקת.

נוהלי המשטרה אכן מאפשרים, ככלל, מסירה אישית של הזמנה לבית המשפט בשעות בוקר מוקדמות ביותר. אולם הופעת המשטרה בשעות כאלה מעוררת, במיוחד בימים אלה, מתח וחרדה. לפיכך, ראוי לבצע מסירה בשעות אלה רק לאחר שכשלו נסיונות קודמים שנעשו בשעות מקובלות. כך אכן נוהגת המשטרה, כעולה מתשובתה כי עשתה במקרה זה נסיונות קודמים בשעות סבירות כנהוג במשטרה. אלא שכאמור לא נמצאו רישומים כי כך היה.

זאת ועוד, מאחר שהדיון שאליו זומנה המתלוננת היה אמור להתקיים כחודשיים לאחר מועד הביקור שבו עוסקת התלונה, לא הייתה דחיפות במסירת ההזמנה; לכן גם אם אכן היו ניסיונות קודמים שלא צלחו למסור אותה אישית למתלוננת, ראוי היה להמשיך בנסיונות למצוא את המתלוננת בביתה בשעות סבירות.

4. הנציב העיר למשטרה, כי ראוי הוא שלא תמסור הזמנה לבית משפט בשעות הבוקר המוקדמות אלא על פי החלטת קצין מוסמך, שיוודא, בין היתר, כי אכן ניסיונות קודמים למסור את ההזמנה בשעות סבירות לא צלחו, ואם הנסיבות (כגון מועד דיון קרוב) מחייבות חריגה מכלל זה.

5. מפקד המרחב הודיע לנציבות כי "הדברים הועברו לידיעת הקצינים הנוגעים בדבר למען לא יישנו".