אולמרט סייע ליזם בהפחתת שומות

היחידה למלחמה בפשיעה כלכלית פתחה בחקירה לפני כשנה, לאחר שהפרשה נחשפה על-ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד בחודש יולי 2005. מאוחר יותר, בעת שהפכה החקירה גלויה פורסם דבר החקירה בינואר 2006 בערוץ 2, על-ידי העיתונאי גדי סוקניק. עתה אנו חושפים כאן, לראשונה, את הניסיון לטייח את הפרשה, להכשיר באמצעות אולמרט ועוזרו הפחתת השומות ובכך לייצור עובדות חדשות בשטח.

ראש צוות החקירה בנושא הינו סגן-ניצב אפרים ברכה. במוקד החקירה: מי התיר לחברת א.ס.פ.י. בע"מ, המקורבת לגורמים בעלי עניין, להפעיל באזור ברקת אתר פסולת על-שטח של מינהל מקרקעי ישראל, וזאת מבלי שיהיו בידיה היתרי בנייה ו/או רשיון עסק; ובשלב מאוחר יותר - מי פעל להפחתת השומות לחברה, ומדוע התערבו אולמרט ועוזרו, עובד יחזקאל, בהפחתת סכומי השומות. האתר מדווח כאילו הוא פועל על שטח של 92 דונם. בעתירה שהוגשה נגד החברה נטען, כי בפועל מחזיקה החברה 428 דונם של מקרקעי ישראל. בראש החברה עומד היזם עזרא אלוני.

על-פי החשד הנחקר בחודשים האחרונים, סכומי כסף בהיקף של מיליוני ש"ח לפחות שולמו לגורמים שונים, על-מנת שיסייעו בהחלקת הפרשה ויאפשרו המשך פעולת אתר הפסולת, וזאת תוך תשלום דמי חכירה נמוכים בגין השימוש בקרקע, ותשלום ארנונה נמוך עוד יותר - בגין הפעלת העסק בשטח המצוי בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חבל מודיעין. על-פי אומדנים ושומות שנערכו, אמורה היתה החברה לשלם עשרות מיליוני ש"ח לפחות, דמי חכירה ומסי ארנונה. בפועל לא שילמה עד עתה כמעט מאומה.

בנושא זה תלויה ועומדת עתירה שהגישה חברת עמרי גיא אתר פסולת אשדוד בע"מ (חברה מתחרה). חברה נוספת שעתרה הינה מטמנות אפעה בע"מ. בעתירה מבקשות שתי החברות מבית המשפט להורות לשרים הנוגעים בדבר - שר הפנים, השר לאיכות הסביבה, שר המשפטים, המועצה האזורית חבל מודיעין - לעצור את העבודות במקום ולהפסיק את פעולת האתר. חברת עמרי גיא מיוצגת על-ידי עורכי הדין בעז בן-צור וחגי הלוי, ממשרד פישר- צור ושות'; חברת מטמנות אפעא מיוצגת על-ידי עורכי הדין אבנר ברק ודפנה וינברג, ממשרד דן, כהן, שפיגלמן, ברק, זמיר ושות'.

נודע, כי לאחר שנפתחה החקירה במשטרה, החלו גורמים שונים בביצוע פעולות שנועדו להכשיר את פעולת מטמנות הזבל באזור. התקיימו כמה פגישות, ושתיים מהן (לפחות) הוקלטו ותועדו על-ידי אשר פאהן - מנהל החברה הכלכלית של המועצה האזורית, שנקט בצעד זה, לאחר שהתברר לו כי מבוצעות פעולות בלתי חוקיות לכאורה. מנהל המנהל, יעקב אפרתי, מוצג כמי שנאלץ לפעול על-פי התכתיבים מלמעלה, היינו: אולמרט-יחזקאל.

פרטי השיחות הובאו בלעדית ל- Nfc ומהן עולה, כפי שיובהר בהמשך, כי בניסיון להכשיר את פעילות האתר תוך תשלומים מופחתים בגין שמונה שנים קודמות (החל מ- 1995), מעורב עובד יחזקאל - עוזרו של מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, וכן נזכר שמו של אולמרט עצמו. אולמרט ויחזקאל התערבו בנושא זה בשל הקשרים הפוליטיים עם חלק מהנוגעים בדבר, למרות שהם אמורים להרחיק עצמם מעניינים אלה - קביעת שומות אינה מתחום סמכותם [כפי שקביעת שומת מס לנישום ספציפי אינה בתחום סמכותו של שר האוצר; ושאלת הגשת כתב אישום אינה בתחום סמכותו של שר המשפטים, י.י.].

נודע, כי בחודשים האחרונים הופעלו לחצים על גורמים במינהל להתיר את פעילות האתר, וכן על מנהל המחוז של משרד לאיכות הסביבה, יואל איפרגן. גורמים נוספים, ובראשם ראש מועצת חבל מודיעין, שמעון סוסן, התערבו כדי לסייע לחברה העבריינית לכאורה להקטין את השומות לשנים קודמות, כך שתשלם מיליוני ש"ח בודדים - הן בגין ארנונה והן בגין דמי השימוש בקרקע. יאמר כאן, כי פעילותו של סוסן נעשתה באמתלה שיש להסדיר את פעילות המטמנות שניתן יהיה להוביל אליהן פסולת משטחי מועצת חבל מודיעין. בפועל, הוא פעל כמשת"פ של החברה העבריינית, וייצג את האינטרסים שלה - במקום שייטיב לפעול עבור המועצה ועבור המדינה.

נכון לעכשיו: לחברה הוצאו שומות בסכום כולל של 1.5 מיליון ש"ח בלבד בגין עשר (10) שנות פעילות באתר - ספק אם שילמה סכום זה - במקום השומה הראשונית שהוצאה בסכום ריאלי השווה עתה כ- 30 מיליון ש"ח.

פגישה אחת התקיימה ביום 1.9.05. השתתפו בה: סוסן, עזרא אלוני, ומיטל להבי (לוביסטית של האתר). מקריאת תמליל השיחה כולה ושמיעת הקלטת עצמה, עולה החשד כי מדובר בשיחה שנועדה לגבש עמדה משותפת כדי להכשיר את הפרויקט, וזאת אף על-פי שמדובר בפעילות הנעשית ללא היתרים כחוק. סוסן, ראש המועצה - שאמור לשמור על האינטרסים של המדינה גם מול היזם - נשמע כמי שמתייעץ עם אלוני ומיטל להבי כיצד ניתן להוביל את המינהל ואת המשרדים הממשלתיים, כדי שיאפשרו ליזם להמשיך ולפעול בשטח מבלי לשלם למדינה את המחיר הריאלי שהיה נדרש מכל יזם אחר.

הנה כמה מ"הפנינים" המופיעים בתמליל ובהם נקשר שמו של אולמרט [סוסן מדבר על פגישה עם אולמרט, שהוא, כידוע, יו"ר מנהל מקרקעי ישראל]:

סוסן: "... אנחנו יושבים פה ועושים סיעור מוחות. דרך אגב, אני פוגש היום את אולמרט, ו... בסיטואציה מאוד מאוד אינטנסיבית. אני לא יודע, אני אשקול מה לעשות איתו... עם העניין הזה של... אני אשאל... של... אז יש אפשרות שאני אלחץ אותם בעניין הזה".
[...]
סוסן [עונה לטלפון]: "הלו? מי זו? של מי? לא יודע, יש לי בעיה. יש לי בעיה היום. יאללה. אני צריך להיות אצל אולמרט. אבל הוא היה אצלנו ואני אהיה אצלו אבל רק מאוחר. אני לא יכול, אני חייב להיות אצל אולמרט במלון סאן. לא יודע, אני חייב ללכת למלון סאן קודם כל. לליכטנברג, לאולמרט.
[...]
מיטל להבי [לוביסטית]: "הפגישה עם עובד לראשונה ואפרתי, שבה הותוותה הדרך לסוג החישוב, הראשונה בסיכום - אני מופיעה. את הפגישה יצר לי אמנון גרדית, חברי מ, לא משנה, לצורך העניין...".

ובהמשך:

מיטל להבי: "דרך אמנון גלעדי מת"א. הוא יצר לי קשר עם עובד יחקאל, עובד יחזקאל קיבל אותנו לפגישה הראשונה-הראשונה של אפרתי...".
[...]
סוסן: "... אני דורש שיהיה מפגש דחוף עם אפרתי, עם ירון, עם ואני מדבר היום עם אולמרט וזה...".

הנה כי כן: השיחה מתנהלת באופן המעלה חשד לקשירת קשר נגד רשויות המדינה. לנוכחים במקום כבר ידוע שמתקיימת הן חקירה משטרתית והן בדיקה מצד מבקר המדינה. שמו של אולמרט עולה שוב ושוב, כמי שמצוי בעניינים וכמי שעוזרו, עובד יחזקאל, כבר פועל בשטח כדי לסייע ליזם. באותן שיחות ניתן הכשר לתשלום המיסים המופחתים. לשם כך נהגתה "נוסחה" חדשה שנועדה להצדיק, כביכול, את התשלומים המופחתים. עובד יחזקאל הוא שקובע את אותה נוסחה.

ביום 4.9.05 (שלושה ימים לאחר פגישת סוסן עם אולמרט) מתקיימת פגישה אצל מנהל המחוז, ירון ביבי. משתפים: שמעון סוסן ואשר פאהן. בפגישה מתייחסים המשתתפים לסיכום עם אולמרט ככזה השריר וקיים:

אשר פאהן: "יש את הסיכום של אולמרט, ומלבד הסיכום של אולמרט, כלום. המינהל, ירון לא הוציא לנו שום זה... שום אישור או מכתב...";
[...]
שמעון סוסן: "אני חשוב לי שזה, כי האנשים פה כולם מתקתקים. ואם אתה תגיד לאהוד משהו, זה, זה, זה לא תגיד בן אדם עבריין, בגלל... שהיה עבריין, אין לי הרבה אנשים המועצה...";

בהמשך מציין סוסן, כי ביום חמישי (1.9.05) אכן נפגש עם אולמרט. "אמרתי, הלכתי ו... אותו שם... בשבילם, שם, אני, אני. הגיעו שם 200 אנשים בערך. הזמינו 200 איש קודקודים מכל הארץ...".

תמלילי השיחות שהתקיימו חושפים במקביל את האיומים הסמויים שהופעלו נגד מינהל מקרקעי ישראל - אם לא יאשר את פרויקט ברקת. התמליל המלא חושף מערכת יחסים של תן-וקח, ואפילו צעדים הננקטים נגד מינהל מקרקעי ישראל - מצד הוועדה המחוזית תל אביב, כאשר המינהל מבקש היתרים מסויימים. באותם תמלילים נזרקים לחלל האויר שיחות עם שר הפנים דאז אופיר פינס, וכן שמו של ראש העיר תל אביב, רון חולדאי.

מיטל להבי הפועלת כאמור למען מפעילי אתר ברקת, הינה חברת מועצת העיר תל אביב ויו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניין במחוז תל אביב. בידיה כוח רב.

בשיחה שהתקיימה ביום 1.9.05 בלשכתו של ראש מועצת חבל מודיעין, שמעון סוסן, היא מדברת מפורשות על כך שצריך להפעיל לחצים על המינהל - כדי שיאשר פרויקט עימו היא קשורה באופן פרטי - וזאת תוך שימוש בתפקידה ומעמדה הציבורי, בוועדה המחוזית. כמו כן היא מדברת על שיטות ההפעלה של פקידים בכירים, כאילו היו מריונטות. הנה כמה מהפנינים המצויים בתמליל שהגיע, כאמור, בלעדית ל-Nfc:

להבי משתמשת ב"כובעה" הציבורי כחברת מועצת העיר תל אביב, שמתקשה בהפעלת אתר חירייה, כדי לצאת יחד ולפתור את בעייתה הפרטית/עסקית באתר ברקת.

"... אז הלכתי לשבת עם ארנון מהליכוד. אמרתי לו ארנון, חירייה תקועה היום, בגלל חברים שלך מהליכוד. אני אומרת לו, חירייה תקועה היום. אז הוא אומר לי: טוב, אני ארים לעובד טלפון. עובד כבר לא אצל אולמרט. ברקת תקועה לי, עובד כבר לא אחראי אצל אולמרט על מינהל מקרקעי ישראל. הוא עבר למשרד ראש הממשלה... האוצר, סליחה למשרד האוצר. סליחה התבלבלתי, למשרד האוצר הוא עבר. ובמקום עובד יש בחור בשם דורון. עכשיו אני לא יודעת דורון מה... אי אפשר... וזהו. עכשיו, הוא מטלפן לביבי, לירון ביבי בשבילי [ביבי הוא מנהל מחוז במינהל מקרקעי ישראל, י.י.]. ארנון גלעדי היה בזמנו מנכ"ל חלמיש, הוא מתעסק הרבה בנכסים וכל זה, אז הוא אומר לו - בידיד מה קורה עם ברקת? אנחנו הרי גם בתל אביב מעוניינים שיהיה טיפול פסולת בניין ברמה ארצית וכל זה. אז הוא אמר לו: ברקת מונח אצלי על השולחן, הם לא יקבלו היתר עד שהם לא יבואו לשלם. אני מעבירה לו כסף, הוא רוצה נתונים על החברה של ברקת. אז הוא אומר לו: דרשנו נתונים מהחברה לפיתוח... אני כותבת לו, הם דורשים נתונים כלכליים של ברקת. אז הוא עושה לי: שקט, שבי בשקט. ואז הוא אומר לו [ביבי לגלעדי, י.י.]: זה תפוח אדמה לוהט, וגם מבקר המדינה עוד נדרש לחתום בעניים. ככה אומר ירון ביבי על ברקת. אוקיי? עכשיו, לא כדאי שתגיד את הכל, אבל אני, אני שמה את זה לצידך שתשתמש בזה בחוכמה במינהל, אוקיי?".

תגובת להבי

להבי מסרה בתגובה, כי היא נפגשה פעם אחת עם עובד יחזקאל, ובפגישה השתתפו ראשי המינהל הנוגעים בדבר, לרבות אפרתי. המדובר לדבריה בפגישה מקצועית שאין בה דופי. הפגישה נועדה לפתור את הבעיה העיקרית: למנהל אין מדיניות ברורה לגבי הפעלת מטמנות, וכך יוצא שכל מטמנה מחוייבת בשומות מופרזות. להבי מציינת, כי הבעיה של ברקת הינה בעייתם של 13 מטמנות נוספות.

"אני עובדת עם מטמנת ברקת כבר שנה וחצי. יועצת חיצונית לנושאים סביבתיים וקידום הפרויקט באופן כללי. מטמנת ברקת היא אחת מ- 13 מטמנות שהשומה שלהן אינה מוסדרת. ומדוע? כי למנהל, מסתבר, אין מדיניות אחידה בקביעת שומות. פעם אחת הוא עושה את זה לפי שווי קרקע בהווה. פעם אחת לפי שווי עתידי. פעם אחרת לפי שווי לאחסנה. פעם אחרת לפי היוון הכנסות. מאוד מאוד מורכב. כל המטמנות פתוחות עם שומות בלתי משולמות למינהל. אספתי המון חומר. יש לי את כל השומות.

פעם אחת בלבד אכן ביקשתי פגישה עם המינהל, לצורך בדיקת השומה של ברקת ולצורך תיאום מדיניות השומה. היתה לי פגישה אחת איתם. את הפגישה ביקשתי דרך לשכתו של אולמרט. לא היה לזה המשך מבחינתי. והתוצאה – אתה רואה. כלום עד היום.

המנהל מופקד על טובת המדינה. המנהל צריך להתייחס לזאת לא כאל קרקע נדלנית בלבד, אלא כסביבתית ואף חברתית.

על חומרת הפרשה תעיד העובדה הבאה: חלק ניכר מהאישים שטיפלו בכך, הן במנהל מקרקעי ישראל, והן במשרד לאיכות הסביבה, קבעו מפורשות, כי האתר פועל ללא ההיתרים הנדרשים ומפעיליו אינם משלמים למדינה את הכספים הנדרשים.

אריאל מזוז, מנהל תחום (ביקורת חשבויות) במנהל מקרקעי ישראל, קובע בדוח שהגיש, לאחר שהוא סוקר את שרשרת ההתכתבויות וההחלטות:

"אקדים ואומר, כי המטמנה פועלת 9 שנים ללא הסכמת המינהל וללא ביצוע תשלום כלשהוא ולא ברור לי למה לאורך כל העשור הנ"ל לא ננקטו צעדים משפטיים נגד המועצה ורק ניסו לבדוק באלו תנאים ניתן לחדש את העסקה";

לגבי ההצעות להכשיר רטרואקטיבית שומות מופחתות למפעילים, קובע מזוז:

לא ניתן, היום, להחיל את ההצעה ועל אחת כמה וכמה שלא ניתן להחיל את ההצעה על חובות העבר [...] אני לא מתכוון כלל להיכנס לחישוב הנ"ל שהוצע על-ידי הרו"ח של המועצה הואיל והוא בניגוד לנהלי המינהל.

רק לחשב הכללי סמכות לוותר על חובות בהיקפים כנ"ל ובפרט לאור ההשתלשלות המפוקפקת המתוארת ברקע.

נושא מטמנת ברקת טופל זמן ממושך על-ידי מנהל מקרקעי ישראל, ונעשה כולו מול הדרגים המקצועיים במינהל, מנהל המינהל ומול השמאי הממשלתי.

העסקה הינה בין מינהל מקרקעי ישראל לבין המועצה האזורית חבל מודיעין - ולא עם חברת א.ס.פ.י. שהיא הזכיינית במכרז של המועצה.

לא הייתה כל מעורבות של מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, או יועצו הבכיר, עובד יחזקאל, אשר אינם מכירים את הקבלן, לא עשו דבר בעניינו ולא פעלו עבורו. מדי יום ממציא מר יואב יצחק "סיפור" חדש אשר בינו לבית המציאות אין כל קשר.

מלבד הרדיפה הפוליטית של מר יצחק, הוא נתבע בימים אלה בתביעת דיבה על פרסום שקרי קודם.

יתרה מזו: ביום 17.3.05 קיים השר ביקור במועצה האזורית חבל מודיעין עם מנהל המינהל, מנהל מחוז המרכז במינהל ואח', סיור בו נדונו נושאים רבים הקשורים למועצה האזורית ונושא זה לא עלה כלל (הנושא לא מופיע הן בחומר שהועבר ללשכת השר לקראת הסיור והן בסיכום הסיור והעובדה אושרה על-ידי הנוכחים בסיור). עובדה זו אינה מקרית אלא נובעת מהידיעה הברורה כי נושא זה ידון ויוכרע על-ידי הגורמים המקצועיים.

לא הופעל על המינהל שום לחץ על-ידי השר או מי מעובדיו. אנו מפנים אותך למינהל מקרקעי ישראל לקבלת תגובה.

לא ידוע לנו על כל חקירה שעניינה מעורבות השר ויועצו בנושא זה.

הערות Nfc

מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מתקשה במסירת הודעות אמת, כל-שכן כאשר מדובר בתגובה. למעלה מן הצורך נעיר רק זאת:

- ראשית - לא הוגשה תביעת דיבה נגד "מר יצחק". ולכן, כשאולמרט כותב: "הוא נתבע בימים אלו בתביעת דיבה על פרסום שקרי קודם", הרי שאולמרט משקר (כרגיל...);

- מיטל להבי, מאנשי היזם/הקבלן, אישרה מפורשות קיומה של פגישה בנושא עם עובד יחזקאל; יעקב סוסן אישר גם הוא קיומה של פגישה. מי מהם משקר? כמובן שאולמרט.

ואלה לא הכזבים היחידים של אולמרט.

עזרא אלוני וחברת א.ס.פ.י. מסרו בתגובה, כי הכתבה זרועה עובדות לא נכונות, סילוף האמת, חצאי אמיתות ואף שקרים גמורים. בא כוחם כתב: "מרשי לא ביקשו ממר אולמרט לסייע בהפחתת שומות, וממילא מר אולמרט לא סייע להם בכך, או בכל ענין אחר. מרשי לא נדרשו ע"י מינהל מקרקעי ישראל לשלם דמי שימוש או הרשאה עבור הקרקע, שמעמדם עליה הוא כשל קבלן של הרשות המקומית. לפיכך, מרשי לא היו צריכים סיוע, לא ביקשו ולא פנו למינהל או למר אולמרט או למי מעוזריו בעניין זה, לא ביקשו ולא קיבלו ממנו דבר. מרשי משלמים למועצה, כפי חובתם, תמלוגים בגין השימוש בקרקע להטמנה, לפי היקף ההטמנה ובסכומים ניכרים. מרשי לא נחקרו במשטרה בכל עניין הקשור במטמנה, או כפי שנרמז בכתבה".

נמסר עוד: "שאלת רישוי המטמנה, הפועלת ברשות, על-פי היתר זמני, ותחת פיקוח של המשרד לאיכות הסביבה והמועצה האזורית והחברה הכלכלית שלה, נדונה בימים אלה בבג"צ. שאלת דמי הרישוי של השטח, נדונה אף היא במינהל, וטרם הוכרעה, בניגוד לעולה מן הכתבה. העתירה לבג"צ הוגשה ע"י פרקליטים המיצגים מטמנות מתחרות והמעוניינים להביא, בכל מחיר ובכל אמצעי, לסגירת מטמנת "ברקת" המתחרה בהם... הכתבה מכילה שקרים ואי אמיתות רבים, בנוסף על אלה שהוזכרו לעיל, ביניהם המטמנה אינה יושבת על 428 דונם, למשל, ועוד".

ועוד: "מטמנת ברקת עוסקת בהטמנה באתר מחצבת אבן וסיד הישנה, ליד שהם. ההטמנה באתר משקמת במקביל את המצבה, והיא שאיפשרה את פיתוח אזור התעשיה השכן. כל הגורמים מאוחדים בהכרת חשיבותה של המטמנה לאיכות הסביבה ולהקטנת ההשלכה הפיראטית של פסולת בכל אזור המרכז".

מנהל מנהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי, מסר בתגובה (ציטוט):

נושא מטמנת ברקת פתוח, לצערי, מזה כעשור. הטיפול בו התמשך בשל מחלוקת בין המינהל לבין המועצה האזורית חבל מודיעין, לה הוקצתה המטמנה, על גובה התשלום למינהל.

עקב מחסור רציני במטמנות באזור המרכז, והחשש מפני הנזקים לאיכות הסביבה שיגרמו מסגירה כזו, לא ניתן היה לסגור את המטמנה כסנקציה נגד אי תשלום החובות. בהעדר כלים אחרים לאכיפת תשלום החוב המשיכה המטמנה לפעול למרות חובותיה.

הטיפול שלי כמנכ"ל ממ"י - כולל המתווה לפתרון התגבש בדיון מיום 10.3.04. חשוב לציין, כי גם המתווה לפתרון שהוצע על-ידי היה טעון את אישור השמאי הממשלתי במשרד המשפטים. בעיקרו כלל המתווה שהצעתי אופן חישוב שהתבסס על ההכנסות בפועל של המועצה, בניגוד לחישוב הקודם שהתבסס על שומא שנתנה אומדן צפוי של הכנסות ואשר ערכיה היו גבוהים בהרבה.

מטרת מעורבותי בפרשה נועדה להביא לקץ התנהלות ארוכת שנים ולא מוצלחת מול המועצה האזורית ללא תוצאות.

מחובתי לציין כי האמור בכתבה כי "אפרתי נאלץ לפעול לפי תכתיבי אולמרט ויחזקאל, אין לו כל תשתית עובדתית.

השר אהוד אולמרט כשר הממונה והיועץ עובד יחזקאל לא ניסו להשפיע עלי, או בלשון הכתבה "להכתיב", וכלל לא עסקו בעניין. לא בנושא הפתרון ובוודאי לא במתווה הפתרון, ובוודאי לא בדרך קביעה השומה - אשר ממנה נגזר סכום החיוב למועצה האזורית חבל מודיעין בגין השימוש במטמנה.

יש לזכור:

1) במרכז יש מחסור במטמנות לפסולת מוצקה אשר מביא להעלאת מחירי המטמנה.

2) העלאת מחירי המטמנה מביאה לשפיכת פסולת בשטחים פתוחים וציבוריים.

3) העיסקה להקצאת קרקע היא למועצה האזורית. דהיינו בין ממ"י למוא"ז (2 גופים ציבוריים).

4) במוא"ז מיכרזה את האתר להפעלת קבלן שאמור בשלב הראשון להטמין הפסולת המוצקה, ובשלב האחרון לשקם שטח המחצבה - המשמש כמטמנה.

5) על כן, המתווה לפתרון כפי שמוצג בסיכום הדיון מגדיר את הכנסות המועצה מהתמורות שמשלם היזם למוא"ז בניכוי ההכנסות המגיעות למועצה האזורית מארנונה ויזמות, ויתרת ההכנסות מיועדת לקרקע.

אוסיף ואומר שהטיפול שלנו בפרשה החל לפני חקירת המשטרה בנושא וללא קשר אליה.

הערות Nfc

- בניגוד לדברי אפרתי, הרי שאולמרט ועובד יחזקאל כן פעלו בעניין. יחזקאל אפילו קיים פגישה בנושא זה בלשכתו של אפרתי, ושם החלו בגיבוש אותה "נוסחה" שהיטיבה עם המועצה/הקבלן היזם.

- בשונה מהרושם שמנסה לייצור אפרתי, הרי שהפגישות בהן מדובר (שהוקלטו והובאו לעיל) נערכו אחרי שנפתחה חקירת המשטרה.

- אפרתי יודע היטב שהחברה היזמית היא-היא האמורה לשלם את עלות הקרקע. הדבר נעשה אומנם דרך המועצה, אבל בשורה התחתונה - הנחה בשומה המוצאת על-ידי המנהל, למועצה, משמעותה הנחה משמעותית ליזם עצמו.

- אפרתי נמנע ממתן הסבר: מדוע נמשך הטיפול בחברה היזמית/במועצה במשך עשר שנים (!!), ומדוע הופחתה השומה מעשרות מיליוני ש"ח ל- 1.5 מיליון ש"ח בלבד.