חשיפה: אי-סדרים ומינויים <br>פוליטיים במועצת ההימורים

ביוזמת מוסדות הספורט, חוקק בשנת 1968 החוק להסדר ההימורים בספורט. בחוק נקבעה הקמת מועצה להסדר ההימורים בספורט, שהחל ממועד הקמתה תהיה הריבון בתחום. במסגרת הארגון מחדש נקבע מבנה המועצה הכולל 12 חברים – שישה ממוסדות הספורט ושישה נציגי המדינה (הרכב ששונה לאחר זמן ל-18 חברים, כפי שנהוג היום). על-מנת לסבר את האוזן נאמר, כי הכנסות מועצת ההימורים מכספי מהמרים הממלאים כ-400 מיליון טורים במונחי שנת 2005 שקולה היום לכמיליארד ומאה מיליון שקלים.

בתחילת שנת 1998 התמנה לתפקיד יושב-הראש עו"ד רוני בר-און (היום שר הפנים של בממשלת אולמרט). בר-און שימש בתפקיד היושב-ראש במשך שלוש שנים. היו אלה השנים הקשות ביותר של מועצת ההימורים - הן בהיבט הכלכלי (על-פי גורמים ממועצת ההימורים הייתה בתקופה הזו ירידה דרסטית בהכנסות) והן בחתימה על הסכם "אומלל" של מערכת "און ליין" בלתי ראויה. המערכת לוותה מאז ועד היום בהרבה סימני שאלה, תוך גרימת הוצאות מיותרות של עשרות מיליוני שקלים - הן בהפעלה ישירה שלא לפי לוחות הזמנים שנקבעו (קיים פיגור של שנים בלוחות הזמנים לעומת התוכנית המקורית) ולצד עלות אחזקתה בשנים אלה בעלויות של מיליוני שקלים מיותרים.

מכאן ניסו ראשי מועצת ההימורים בעבר לעשות מספר שינויים רדיקליים, שישנו את התפיסה הישנה, ובעיקר יכניסו כסף ממהמרים נוספים. כך למשל, הם ניסו להמשיך בהטמעת המשחקים היומיים.

מבקר המדינה העיר בעבר רבות על המתחולל במועצה להימורים בספורט. בעקבות זאת מונה ד"ר יום טוב-סמיה להציע נהלים חדשים ולפקח על תיקון הליקויים שהתגלו. המטרה העיקרית שעמדה על הפרק: שיקום מועצת ההימורים. ואולם, כל זה לא עמד במבחן, כאשר שרי הליכוד החליטו שלא להאריך את הקדנציה של סמיה. הוא אינו איש פוליטי, וישיבתו בתפקיד נחשק שכזה לא עמדה בקנה אחד עם רצונם של אותם שרי ליכוד, שרצו אז ורוצים גם היום לשלוט בתקציבי המועצה. סמיה היה גם האיש שיזם את תוכנית העשור, ועל כך זכה להערכה רבה.

ראשי המועצה נאלצו להתחיל בטיפול במבנה הארגוני החדש של המועצה, באופן שיהיה תואם את העידן החדש. תקני עבודה שאושרו על-ידי משרד האוצר, נקבע מבנה חדש שכלל תקן של 79 עובדים. כפועל יוצא מכך נאלצה המועצה למיין עובדים - 120 במספר, ולהפסיק את עבודתם של עשרות ותיקים, שתרמו עד אז ימים ולילות להצלחת המועצה, במשך שנים רבות. כל זה נעשה ברגישות ותשומת לב, תוך הענקת פיצויים מוגדלים על-פי טבלה הסתדרותית, שאושרה על-ידי המועצה ומשרד האוצר.

כבר בתחילת בדיקת ההתקשרויות התברר, שמועצת ההימורים משלמת כ-7 מיליון שקלים, ללא כל סיבה, ל"חברת אוניה" המדפיסה את טפסי הטוטו ואשר גבתה בעבור זה 14 אגורות עבור כל טופס-השתתפות במקום 4 אגורות, כפי שנקבע מיד לאחר הבדיקה בתאריך 27 במאי 2002.

כתוצאה מכך נערך מכרז חדש ובעקבותיו "חברת אוניה" הפסיקה את פעילותה והמועצה חסכה לפחות כ-7 מיליון שקלים בשנה, אך "הכסף הגדול", שנגזל ממנה על-ידי אותה חברה, לא הוחזר עד היום.

עד היום אין במועצת ההימורים תשובה על פשר תעלומה הזו.

רה-ארגון של קרן המתקנים נעשה לאחר תקופה של השחתה וניהול הקרן בהעדר קריטריונים ראויים. כל זאת תוך שראשי הספורט עושים בקרן כבתוך שלהם, ובאים למלא את צרכי השליטה של גורמים מסוימים בספורט בישראל. כפועל יוצא מכך, גופי הספורט הראויים באמת לא זכו ליהנות מפירות הקרן.

לנגד עיני המועצה התגלו תופעות חמורות. בין התופעות נמצאו כ-3,000 גופים המתוקצבים על-ידי המועצה שלא היו זכאים להקצבה, כאשר חלקם הם גופים פיקטיביים וחלקם גופים שאינם עומדים בקריטריון בסיסי. התופעה המדאיגה ביותר הייתה העובדה שראשי הספורט - כולל חברי מועצת ההימורים - היו שותפים לחלק מהמעשים.

מקרים של שחיתות ובצע כסף התגלו. דבר זה בא לידי ביטוי באחד מהפרוטוקולים של הוועדה. מסיבה שטרם הובררה הוקפא הטיפול בנושא על-ידי גורמים במועצה להסדר הימורים. יש האומרים כי אין היום ספק שהייתה זו טעות. לדברי אותם גורמים, היה צורך להעביר את הנושא לטיפול משטרת ישראל ולחקור את העניין עד תומו.

בראש התומכים במהלך פתיחת חקירה פלילית היה לא אחר מאשר יושב הראש לשעבר של הנהלת ההתאחדות לכדורגל, גברי לוי. אחד האנשים המכיר את הנושא מקרוב אמר ל-Nfc כי הוא משוכנע שחלק מראשי הספורט בישראל היו מסיימים את פעילותם, בעקבות החקירה. ניתן לציין כי גם ללא חקירת משטרה די היה בהיבט הציבורי בלבד כדי לגרום לאנשים המעורבים בחשדות לשחיתות ללכת הביתה.

גם כיום נמשכת תופעה זו במועצת ההימורים. הלקחים הנדרשים לא נלמדו. במועצת ההימורים משקיעים כסף רב במערך ביקורות שאינו נוגע כלל לחשד לעבירות שבהן מקבלים גופים תקציבים להם אינם זכאים כלל. גם הנתונים המוגשים לעיון המועצה הינם מפוברקים, פיקטיביים וכוזבים; נתונים שגם יו"ר המועצה והדירקטורים יודעים על אודותם ויצטרכו בעתיד אולי לתת עליהם את הדין. עד אז, כנראה, שהלחץ שמפעילים הדירקטורים - נציגי הספורט - עושה את שלו.

מנכ"ל המועצה הינו איש ליכוד שמונה בעבר כמנכ"ל בפועל לחברת בזק-כל. בעבר שימש שניידר כיועצה האישי של השרה לימור לבנת ונחשב מקורב לה מאוד. בזק-כל היא חברה גדולה, וכדי להתמנות למנכ"ל בה, היה צורך לקבל את אישור ועדת בן-דרור.

שניידר הצהיר כי הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה מהאוניברסיטה בירושלים ובעל תואר שני מאוניברסיטת מנצ'סטר. אולם על-פי דוח מבקר המדינה, למרות הצהרתו כי יש לו תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת מנצ'סטר, נטען כי התואר שקיבל שייך למעשה לאוניברסיטת לטביה. לכן מוגדר שניידר כמי שאינו מחזיק בתואר כלכלי-ניהולי, וסביר להניח שמינויו לא היה מאושר בוועדה, אשר בין היתר דורשת ניסיון ניהולי של חמש שנים בחברה בעלת היקף עסקים דומה.

בתחילה, מונה שניידר לתפקיד הסמנכ"ל אשר אינו מצריך את אישור הוועדה. משם הוקפץ לכיסא המנכ"ל בפועל. בדיון בישיבת הדירקטוריון התנגדה נציגת רשות החברות הממשלתיות למינויו לתפקיד. על כך הגיב בעבר עורך-דינו של שאול שניידר ואמר: "מדובר באדם בעל כישורים מובהקים וניסיון רב לתפקיד. האיש מונה למנכ"ל בפועל באישור הדירקטוריון וזאת לאחר שנוצר צורך דחוף באיוש התפקיד".

בפועל שמע היו"ר ד"ר יום טוב סמיה מכלי התקשורת על הרצון למנות את שניידר, אך נכנע ללחצים בלתי פוסקים שהופעלו עליו על-ידי השרה לבנת (אשר בעברה עבדה במשרד יחסי הציבור של בריקמן). עובדה זו הובאה אף היא לידיעתו של מבקר המדינה.

ועדת ביקורת המדינה פעלה בעבר לבדיקת המינויים הפוליטיים במועצה להסדר ההימורים בספורט. על-פי המידע שהגיע לוועדה, נדהמה הוועדה לביקורת לראות ולהתרשם מההתרחשויות והאירועים במועצה ושאלה מדוע מונה לתפקיד מנכ"ל המועצה איש פוליטי מטעמה של לבנת.

העובדה שהתגלתה הצביעה על לחץ כבד ובלתי סביר של השרה לשעבר למינויו של שניידר לתפקיד. בבדיקת השופט רביבי, הבודק ומאשר מינויים ציבוריים, ציין השופט את כשלונותיו של שאול שניידר בתפקידו הקודם.

אווירה עכורה, איומים ומלחמות פוליטיות פנימיות מאפיינים היום את כל מי שעובד במועצה להסדר הימורים בספורט. הארגון מגלגל בכל שנה מאות מיליונים רבים של שקלים, רובם ככולם כספי מהמרים בטוטו ובטוטו-ווינר. טענותר בות הועלו נגד הנהלת המועצה, לרבות על הקצאות כספים באופן בלתי תקין ותוך הפעלת שיקולים פוליטיים זרים.

יושב-ראש המועצה, גדעון בריקמן, מודע לעובדה כי עובדי המועצה נתונים תחת חרדה, דיסאינפורמציה וחשדות כשבכל חדר, כמו גם בכל טלפון סלולרי, קיים החשש מפני האזנות-סתר. העובדים חוששים למקום תעסוקתם ולפרנסתם. נוצר מצב שהוא בלתי אפשרי לעבודה בארגון שמגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה.

במהלך כהונתו של שאול שניידר בוצעו על-ידו מספר מינויים פוליטיים שהביאו לפני כן להדחות של אנשי מקצוע בכירים בהם: ראש המטה ו"מר טוטו" יצחק שני שהודח מהמעוצה; מנהל קרן המתקנים נתן בן ציון שהודח לטובת מינוי חבר אישי של המנכ"ל וכפשרה מונה למנהל הרכש במשרה של 60%. איש ראוי זה היה שותף לתיקון הליקויים ולשיקום "קרן המתקנים". אולם זאת לא עמד לו כאשר קיבל התקף לב. בימים אלה מנסה מנכ"ל המועצה לגרום לכך שהאיש יעזוב, זאת נוכח העובדה כי הוא משתף פעולה עם מבקר המדינה הבודק את החשדות לשחיתויות במועצת ההימורים. רק צו שהוציא מבקר המדינה באחרונה מנע את פיטוריו של נתן בן-ציון.

סמנכ"ל הכספים, קולין יפה, הודח גם כן והועבר לשמש כמבקר המועצה. גם מתפקיד זה ביקש המנכ"ל לפטרו, זאת לאחר שגילה כי הוא זה שפנה ליו"ר המועצה, והודיע לו כי המנכ"ל דיווח באופן לא ראוי לדירקטוריון בנושא רכישת מערכת מחשב עתידית. יו"ר המועצה לא טיפל בעניין והעביר למנכ"ל את הדברים ששמע.

קולין יפה נקלע למצב שהמנכ"ל הודיע גם לו, כי אינו יכול לעבוד איתו. מאז פועל מבקר הפנים של מועצת ההימורים תחת חששות כבדים ומקבל תכתיבים המנוגדים למציאות הקיימת. כל אותם בכירים שהודחו מהמועצה, הודחו מתפקידם על-רקע פוליטי וכדי לאפשר את סלילת הדרך למנות במקומם כאלה המקורבים למנכ"ל המועצה באופן אישי-פוליטי.

על-פי מה שאומרים עובדים במועצה, לשכת המועצה להסדר ההימורים בספורט הפכה עם הגעתו של שאול שניידר לקן צרעות פוליטי, המורכב מחברים מפוקפקים שלא העזו לדרוך עד לשלב הזה בבית המועצה בפתח-תקווה.

לאותם גורמים בתוך המועצה ידוע כי קיימים מהלכים של העברת מידע על המשתתפים לגופים זרים מחוץ למועצה. לדבריהם, הייתה זו פריצת גבולות, מאחר שלדבריהם מנסה כבר שנים רבות העולם התחתון לחדור למערכות הללו. בהתערבותו של היושב-ראש הקודם האלוף (במיל.) ד"ר יום טוב סמיה ולאחר שערורייה שהתרחשה בעקבות כך, החליט סמיה לגנוז ולא לטפל בנושא.

מועצת ההימורים ומנכ"לה שניידר קבעו לעצמם לתמוך בגופים שיש למנכ"ל עניין בהם. נושא זה נבדק היום אצל מבקר המדינה. איגודי הכדוריד והכדורעף למשל, קוצצו לאחרונה בכ-50% כל אחד, באורח בלתי מוסבר. קודם לשאלה מדוע קוצצו יש לשאול כיצד בכלל הגיעו שני איגודים אלו לסכום עתק של עשרות מיליוני שקלים לפני הקיצוץ? הסכום לפני הקיצוץ עמד על 1.9 מיליון שקלים.

לאחרונה, בלחץ של צבי וורשביאק ושאול שניידר, הוחזר לאיגודי הכדורעף והכדוריד חלק מהסכום, העומד היום על כ-1.5 מיליון שקלים. החשד הוא כי ההפרשים הלכו למקורבים. ידוע הוא כי שופטי כדוריד וכדורעף לדוגמה, לא קיבלו שכר כבר שנים וכי ישנם חובות באיגודים אלה אשר מצטברים משנה לשנה.

ובכן, בשנת 2003, איגודים אלה קוצצו כמתחייב מהקריטריונים וכן בשל לחצים של בעלי עניין - במקרה זה מדובר על יושב-ראש הוועד האולימפי, צבי וורשביאק. בלחץ פוליטי של ראשי הוועד האולימפי הוחלט להעלותם מחדש להקצבה ששספק אם הם זכאים לה. מדובר, בין השאר, באיגודי הספורט שבחרו בוורשביאק ליושב-ראש, כמו גם ביועצים המשפטיים המחוברים לאיגודים אלה. כך לדוגמה, בדרך כלשהי ניתן יהיה למצוא את בנו של צבי וורשביאק מכהן בתפקיד חיצוני באיגוד הכדוריד. באיגוד הכדורעף נוכל לגלות את מקורביו של מנכ"ל מועצת ההימורים: אחותו של שאול שניידר, לשם דוגמה, עובדת כעורכת דין במשרד שנותן ייעוץ משפטי לאיגוד הכדורעף.

מבקר המדינה בודק בתקופה זו חשדות לאי-סדרים במועצה להסדר הימורים בספורט. בין השאר נבדקים גם חשדות בדבר העברות תקציבים לאיגודי ספורט בניגוד לתקנון וכן כל עניין המינויים הפוליטיים וההדחות שמבצע וביצע בעבר מנכ"ל המועצה. כמו כן בודק המבקר את החשד שבמועצת ההימורים בוצעו ומבוצעים גם כיום מינויים פוליטיים בלתי ראויים.

המבקר העביר את ממצאיו בטיוטת דוח על פעילות הוועד האולימפי בישראל. הדוח המלא שטרם פורסם יגרום, כך לפי דברי הנמצאים בסוד העניינים של הדוח, לטלטלה בוועד האולימפי בהדר-יוסף, לרבות הסקת מסקנות אישיות.

ממשרד דובר מבקר המדינה נמסר בתגובה: "משרד מבקר המדינה אינו מוסר פרטים על אודות ביקורות הנערכות על ידו. יצוין כי על-פי חוק, פרסום פרטים מביקורת הנערכת בידי המשרד, היא עבירה פלילית".

האם נציגי הציבור והדירקטורים במועצה בוחנים נוכח החשדות לאי-סדרים במועצה, באופן מקצועי וביקורתי, את התנהלות המועצה, והאם הם כבר גילו עד כמה ההתנהלות חמורה ומחייבת שינוי?

הפנינו ביום 19 בדצמבר 2006 מספר שאלות לתגובתו של ברוך דגון, דובר מועצת ההימורים, כי ישיב לנו בשמם של יושב הראש והמנכ"ל:

• מה תגובתכם לעניין הדחות הבכירים במועצה?

לא ידוע לנו על כל הדחות. אם כוונתכם להתפטרותו של יצחק שני, ברצוננו להציג העובדות לאשורן. יצחק שני הגיש את התפטרותו לאחר סדרה של דוחות ביקורת חמורים ביותר של מבקר הפנים במועצה, שביקרו בחריפות את תפקודו וחשפו אי-סדרים ושחיתויות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ועוד. לכך מתלווה פסק דין במשפט איידלין ואחרים נגד המועצה, שבו אמר השופט כספי שיצחק שני פעל בניגוד עניינים חמור "ואם הוא מאמין בדברי ההבל שיצאו מפיו, הוא אינו ראוי לעמוד בראש המשיבה". בעקבות פסק דין זה תבעה המועצה את שני על סך 280 אלף ש"ח בגין נזקים, שהוא גרם לה בהתנהלות שלו בפרשה זו על-פי קביעת השופט. תביעה זו בוטלה במסגרת הסכם הפרישה של שני, שנדון במליאת המועצה ואושר על ידיה. יצחק שני, קשר קשר לכאורה להוציא מהמועצה במרמה סך של 2.6 מיליון ש"ח, ונושא זה תלוי ועומד במסגרת התכתבויות בין עורכי דין.

• האם יש ניסיונות של גורמים פליליים לחדור למועצת ההימורים?

שאלה זו אינה ראויה לתגובה. מכל מקום – לא ידוע לנו על כך.

• האם אישור התקציב המחולק לספורט הישראלי מאושר על-ידי אדם אחד בלבד?

התקציב הניתן לספורט הישראלי נקבע על-ידי מליאת המועצה ומאושר על-ידי השר הממונה על הספורט, שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

• האם יש לכם אישור להפעלת תוכנית ווינר מעבר ל-60 משחקים המופיעים בתקנון, ואם כן נא העבירו אלי את מספר האישור שהתקבל ממשרד האוצר?

המועצה פועלת אך ורק על-פי החוק.

• מדוע הרכב דירקטוריון מועצת ההימורים ירד במחצית בניגוד לתקנון?

הרכב המליאה (הדירקטוריון) נקבע על-ידי השרים הממונים. יו"ר המועצה התריע ומתריע בפני השרים על ההרכב החסר.

• האם קיימים מינויים פוליטיים במועצת ההימורים?

לא.

• האם מועצת ההימורים מתקצבת כ-3,000 עמותות ספורט פיקטיביות?

לא.

• האם מתנהלת חקירה של מבקר המדינה בעניין התנהלות מועצת ההימורים?

המועצה היא גוף מבוקר על-ידי מבקר המדינה. הביקורת במועצה מתנהלת בכל עת כפי שהיא מתנהלת בגופים מבוקרים אחרים במדינה. אין אנו יכולים להתייחס לחקירות מבקר המדינה מפאת החוק.

• הבהרות נוספות לפי העניין

הבהרות נוספות לפי העניין - אין.

• תגובת שלום גרניט שייצג את יצחק שני

תגובת על מי שהיה הממונה על השכר באוצר, שלום גרניט, שיצג את יצחק שני בכל הליכי הפרישה שלו ממועצת ההימורים. בהתייחסות לתגובת מועצת הימורים בעניין הדחות הבכירים במועצה, אומר גרניט: "יצחק שני לא פרש מיוזמתו במועצה, אלא המנכ"ל ביקש ודרש ממנו לסיים את תפקידו. יצחק שני יכול היה להמשיך בעבודתו עד גיל הפרישה בעוד כשלוש וחצי שנים. כל האשמות נגדו כפי שמובא בתגובת המועצה הם חלק מתהליך מבזה שעבר שני בתהליכי הפרישה, ההתייחסות וההליכים שהפעיל מנכ"ל המועצה נגדו היו בלתי מוקבלים בשרות הציבורי.

בעניין קשירת הקשר לכאורה שיצחק שני הוציא במרמה 2.6 מיליון ש"ח מהמועצה, מעולם נושא זה לא עלה ומימלא אינו נכון, אינו רציני ובא להטעות את הציבור והלציג את שני כנוכל ואדם לא ישר ולא כך הם פני הדברים.

כל הסכם הפרישה שלו אושר על-ידי הממונה על השכר באוצר כדרשית שני ולא על בסיס דרישתו של מנכ"ל המועצה שניסה לעשות תהליכים שלא עמדו בקנה אחד עם החוק".

האם יש כאן מקום לתביעת דיבה?, אומר גרניט. איני משפטן, אך הייתי שוקל עניין זה.