|
|
|
|
רוכברגר. פרסים וחקירות
|
|
|
יצחק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון, הודיע ביום 25.09.07 על החלטתו להצטרף למפלגת קדימה. היה זה כשנה לאחר שקיבל את "פרס השר" בר-און.
רוכברגר, שנחקר לפני כשלושה חודשים ביאח"ה לאחר שהועלו נגדו חשדות לכאורה בדבר קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, נמנה עם קבוצת מקבלי פרס בר-און למינהל תקין. השר ביקר ברמת השרון בסוף שנת 2006, "התפעל" מאופן ניהולו של רוכברגר את העיריה, ושבועות אחדים לאחר מכן העניק לרמת השרון את הפרס. זאת למרות שבדוח ביקורת משרד הפנים 2005 נמצאו בעיריית רמת השרון בראשותו של רוכברגר חריגות חמורות מכללי המינהל התקין. בין היתר נמצא כי העיריה העסיקה קרובי משפחה של נבחרים ושל נושאי משרות בכירות, התקשרה בחוזים ללא חוות דעת משפטיות, התקשרה עם יועצים ללא חוזה ובחלק מהמקרים אפילו ללא הזמנת עבודה ועוד. מקרה או לא: לאחר שקיבל פרס עבר רוכברגר לקדימה.
|
|
|
|
בר-און מגלגל את האחריות על ה"דרג המקצועי"
|
|
- מלשכת שר האוצר רוני בר-און נמסר - "ראשית, אין בידינו את נתוני הרשויות אשר קיבלו, או לא קיבלו, פרסי שר בתקופת כהונת השר בר-און. רשימת הרשויות להן הוענקו פרסי השר גובשה על-ידי הגורמים המקצועיים במשרד הפנים - המינהל לשלטון מקומי. השר אימץ את המלצות הדרג המקצועי במלואן. משום כך אין לשר את הכלים כדי לדון בשאלותיכם והנכם מופנים לקבל תשובות ממשרד הפנים.
"לשאלת הזהות הפוליטית יצוין כי בתקופת השר בר-און הוגדר חיץ ברור בין החלטות מקצועיות לבין עניינים פוליטיים כך ששאלת הזהות הפוליטית של אלו אשר הוזכרו במכתבכם כלל אינה רלוונטית".
- דוברת משרד הפנים - "פרס שר הפנים לניהול תקין מחולק מדי שנה לרשויות שעמדו בתנאי הסף אותם קבע המשרד, ואף פרסמם לרשויות המקומיות. בשנת 2006 חולק פרס שר הפנים על ניהול תקין ל-50 רשויות. בין הקריטריונים לחלוקת פרס שר הפנים לניהול תקין, קיים קריטריון סף הקובע כי ברשות המקומית לא נמצא ליקוי חמור בדוחות הביקורת השנתיים לשנת 2005. כל הרשויות אשר קיבלו פרס ניהול תקין עמדו בכל הקריטריונים הנדרשים". הדוברת צירפה את רשימת הקריטריונים הכוללת ארבע קטגוריות: "ניהול כספי תקין", "ניהול ארגוני תקין", "מערך השירותים" ו"שיקול דעת השר".
בהקשר זה יש לציין כי השבוע הודיעה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שרית רותם, כי היא אינה רואה מקום לפתוח בחקירת תלונתו של החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, בדבר העדפת ראשי רשויות של מצטרפי קדימה, בהקצאת מענקי הבראה על-ידי שר הפנים בתקופת כהונתו של השר רוני בר-און. זליכה מחה על החיפזון שבו קיבלה רותם את החלטתה ובמכתבו ליועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי לעשרות רשויות שבראשן עומדים אנשי קדימה הוקצו מענקי הבראה החורגים באופן ניכר מהמגיע להן לפי הקריטריונים שנקבעו.
"מספר כה מכריע של סטיות מהותיות מעמיד בסימן שאלה את הליך הקצאת המקורות לרשויות בכללותו, שהרי כבר ברור שהקריטריונים לא היו הפרמטר הבלעדי שהכתיב את הקצאת המענקים", כתב זליכה ליועץ המשפטי לממשלה.
|
|
|
|
משה סיני, ראש עיריית ראש העין, נמנה אף הוא עם מצטרפי קדימה. העיריה בראשותו, כך עולה מדוח משרד הפנים ל-2005, עברה שוב ושוב על כללי ניהול תקין בניהול נכסיה. היא לא מינתה רשם נכסים כמתחייב מהתקנות, לא ניהלה פנקס זכויות במקרקעין, ובידיה לא נמצא נסח טאבו מרשם המקרקעין על הזכויות במקרקעין שברשותה. כמו כן, היא לא ניהלה רישום של נכסי דלא-ניידי, והתעלמה מחובות ארנונה ומים של עובדי עיריה בסך כ-679 אלף שקל. ראש העין אומנם לא קיבלה מידי בר-און פרס ניהול תקין, אבל הוא פיצה אותה ב"מענק מיוחד" של מיליון שקל, פי ארבעה יותר מפרס השר ל"ניהול תקין". מתן הפרס לראש העין נומק על-ידי בר-און ב"המלצות הדרג המקצועי של משרד הפנים".
|
|
|
|
|
אלדר. ניהול תקין?
|
|
|
בין הרשויות שקיבלו את פרס השר בר-און לניהול תקין נמנות הרשויות: כרמיאל, צורן-קדימה, כפר יונה, אשדוד, ראשון לציון, חיפה, קריית מוצקין, ומועצה אזורית גזר. בראש כולן עומדים מצטרפי מפלגת קדימה: עדי אלדר, איציק גולברי, אפי דרעי, צבי צילקר, מאיר ניצן, יונה יהב, חיים צורי ופטר ויייס.
- עיריית כרמיאל - לפי דוח ביקורת משרד הפנים 2005, עיריית כרמיאל, בראשותו של אלדר, העיריה לא הפקידה דמי ניהול שנוכו מהעובדים המועסקים בפנסיה תקציבית, לא קיימה דיונים על דוחות כספיים של תאגידים בניגוד וזאת תוך הפרשה של צו העיריות, החלה בביצוע תקציבים בלתי רגילים [תב"רים] לפני שאושרו על-ידי משרד הפנים וראש העיר עצמו, עדי אלדר, פעל בניגוד להוראת משרד הפנים, לא כיהן כיו"ר דירקטוריון החברה כלכלית שבשליטת העיריה ואף לא היה חבר דירקטוריון שלה.
- מועצת צורן-קדימה - בראשות גולברי, העסיקה מספר יועצים משפטיים ללא תקצוב. יועץ הביטוח של המועצה הועסק ללא חוזה התקשרות, סגנית הגזבר הועסקה ללא חוזה העסקה, ומספר המשרות במועצה היה גבוה ב-17% מהתקן שאושר על-ידי משרד הפנים.
- מועצת כפר יונה - בראשותו של אפי דרעי, איפשרה לבעלי חובות גדולים עבור מים וארנונה לצבור חובות של מיליונים. 16 בעלי החובות הגדולים ביותר עבור מים, צברו חוב של כ-1.3 מיליון שקל ו-20 בעלי חובות הארנונה הגבוהים ביותר צברו חוב של כ-4.7 מיליון שקל. המועצה החלה בביצוע שני תקציבים בלתי רגילים לפני אישור משרד הפנים, באחד מהם נערך מכרז ונחתם חוזה ללא אישור מליאת המועצה והעבודות הסתיימו לפי שהתקבל אישור משרד הפנים.
- עיריית אשדוד - בראשותו של צבי צילקר, הציגה בצורה כוזבת את שכר הגננות ועובדי המדינה שעובדים בעיר, כחלק מהוצאות השכר שלה. העיריה הרחיבה את המסגרות התקציביות של תקציבים בלתי רגילים ללא אישור משרד הפנים והחלה בביצוע 36!!! תקציבים בלתי רגילים ללא אישור משרד הפנים. העיריה לא הפקידה בחשבון דמי ניהול שנוכו בשיעור של 2% משכר העובדים המועסקים בפנסיה תקציבית, וניהלה את נכסיה בצורה כושלת. חלק משוכרי המקרקעין מהעיריה לא שילמו דמי שכירות וארנונה במשך מספר שנים, לחלק משוכרי הנכסים מהעיריה לא היה חוזה שכירות בעל תוקף והיא לא ערכה הערכות שמאי מעודכנות לקביעת דמי השכירות.
- עיריית ראשון לציון - בראשותו של מאיר ניצן, הפרה את פקודת העיריות ולא הפקידה בחשבונות בנק נפרדים תקציבי פיתוח המיועדים לביצוע עבודות פיתוח. העיריה הפעילה תקציבים בלתי רגילים לפני קבלת אישור ממשרד הפנים ולא ערכה במשך חמש שנים שיערוך של נכסיה לצורכי ביטוח.
- עיריית חיפה - בראשותו של יונה יהב, העבירה 30 מיליון שקל מתקציב הפיתוח לתקציב הרגיל, ללא אישור מועצת העיר שנתנה אישור רק ל-25 מיליון שקל. העיריה קיבלה מחברה איתה היא קשורה כ-900 אלף שקל, מבלי שהסכום הזה נמצא בספרי החברה. כמו כן העסיקה יועצים חיצוניים ללא מכרז, הפעילה תקציבים שלא אושרו על-ידי משרד הפנים, לא הפקידה דמי ניהול פנסיה שנוכו מעובדים החל משנת 2004 ועוד.
- לעיריית קריית מוצקין - בראשותו של חיים צורי, לא היה מידע מעודכן על חובות אבודים. העיריה העסיקה חברת גבייה שלא סיפקה נתונים על ההקף הכספי של העיקולים שהוטלו על נכסי חייבים. נמצאו ליקויים חמורים בנוהל ובתכנון תקציבים בלתי רגילים, כאשר בחלק מהם נמצאו חריגות תקציביות ולחלק מהם לא היה מימון. תרומות שהתקבלו בעיריה ונועדו למילגות, לא נוהלו בחשבון נפרד כנדרש.
- למועצה האזורית גזר - בראשותו של פטר וייס, לא היתה בקרה נאותה על הכספים היות שקופאית המועצה עסקה גם בגבייה, גם התאמת הקופה וגם בהפקדת הכספים בבנק. בנוסף, המועצה ניהלה את כספיה שלא לפי ההוראות. נמצאו בה 28 תקציבים בלתי רגילים בגרעון זמני של כמיליון שקל. במועצה לא נמצא תיעוד כלשהו על נכסיה. לא היה לה נסח מרשם המקרקעין על כל המקרקעין שברשותה, היא לא ביצעה בדיקות לאימות הנכסים ולא ערכה בדיקת מצאי שנתית.
|
|
|
|
המועצה האזורית שער הנגב זכתה 10 שנים ברציפות בפרסים על התנהלותה התקציבית. המועצה המשיכה להתנהל בצורה תקינה גם תחת הקסאמים שנפלו ביישוביה. ראש המועצה, אלון שוסטר, אינו נמנה עם אוהדיה של תנועת קדימה, וזו בדיוק הסיבה לכך שקופח.
בשנת 2006 החליט שר הפנים בר-און לשלול ממנה את הפרס בטענה כי "הקריטריונים השתנו". מתברר כי בעבר, אחד הקריטריונים לקבלת הפרס היה השקעה של 15 אלף שקל לכל תושב. קריטריון זה שונה ל-8,800 שקלים. שער הנגב השקיעה יותר 12 אלף שקל לתושב. ראש המועצה קבל על החלטת בר-און, ואמר כי מדובר ב"החלטה מבישה זועקת לשמיים". אבל בר-און לא קיבל את קובלנתו ושלל מהמועצה את הפרס שניתן כל-כך בקלות לאחרים.
|
|
|
|
תגובה בנושא תלונת סרק - עמותת אומ"ץ
|
|
מקורבים לראש העיר רוכברגר מסרו בתגובה: מדובר בתלונת שווא על-רקע מאבקים פוליטיים של האופוזיציה נגד ראש העיר. צר לנו, כי אחד מהפוליטיקאים מהאופוזיציה שפוטר מהנהלת העיריה ומקורב לעמותה, מנסה בכל דרך אפשרית לשבש את פעילות העיריה ולפגוע בשמו הטוב של ראש העיר שזוכה לאהדה עצומה בקרב הציבור לאור העשייה שלו בישוב.
העיריה זכתה בפעם הרביעית ברציפות בפרס על ניהול כספי תקין, לצד המערך הניהולי-מוניציפאלי של העיריה. הפרס הינו השג המשקף את מדיניות עיריית רמת השרון לאיזון תקציבי יחד עם עלייה ברמת השירותים הניתנים לתושבים.
דרך הצגת הדברים באופן חד-צדדי, מבלי להתייחס למניעים ולאינטרסים של המתלוננים צורמת ומשרתת את האינטרסים של אלו המבקשים ליצור כותרת לא אוהדת לראש העיר הפופולרי ותו לא, שכן מדובר בתלונת סרק שאין לה כל אחיזה במציאות.
|
|
תפוס כינוי יחודי
החלטה לבצע פעולת גמול בכפר קיבּיָה ממזרח לבית נבּאללה במרחק שני קילומטרים מגבול ישראל 
