חשיפה: עסקת הנדל"ן <br>המפוקפקת של אבי נעים

ראש המועצה המקומית בית אריה ויו"ר החברה לפיתוח, אבי נעים, ניצל לרעה את מעמדו ואת תפקידו לצורך קניית מגרש בבית אריה, וזאת תוך שהעלים עין ונמנע בפועל מחיובם של המוכרים לשלם הוצאות שאמורים היו לשלם לחברה לפיתוח שבראשה עומד אבי נעים עצמו. התוצאה: נעים הצליח לרכוש את את המגרש במחיר נמוך יחסית.

מדובר במגרש 889 בשטח של כ-500 מטרים רבועים ביישוב בית אריה, אשר נמכר בשנת 2003 לרונן ולשרית חסידי על-ידי החברה לפיתוח בית אריה. בהסכם שנחתם בין הצדדים נכתב במפורש, כי במידה ויהיה מעוניין קונה המגרש להעביר את הבעלות למשתכן אחר, הוא יהיה צריך לשלם לחברה לפיתוח 20% מסך הוצאות עבודות הפיתוח.

סעיף 6 ב' בהסכם, העוסק בתנאי הפרישה מרצון של המשתכן והעברה/מכירת זכויותיו במגרש לגורם אחר, קובע: "התקשרה החברה [החברה לפיתוח בית אריה, א.ו.] עם משתכן חליף... ישולמו למשתכן הראשון על-ידי המשתכן החליף הסכומים ששולמו על ידו בניכוי 20% מהוצאות הפיתוח לכיסוי הוצאות החברה".

במקרה של מגרש 889 מדובר ב-20% מ-260,000 שקלים - 52,000 שקלים.

על-פי אותו סעיף בחוזה, לא ניתן לבצע העברת הזכויות על מהגרש לקונה, ובענייננו: לאבי נעים, כל עוד לא סולקו החובות לחברה לפיתוח, לרבות תשלום ההוצאות. זאת בשל דרישת ההסתדרות הציונית שהיא בעלת המגרשים במקום.

המנכ"ל הקודם של החברה לפיתוח בבית אריה, נרדי מילר, הצהיר בפני בית משפט השלום בירושלים כי בתחילת שנת 2007 פנה אליו אבי נעים וציין באזניו כי סיכם עם משפחת חסידי על העברת הזכויות במגרש 889 וכי הוא מבקש שלא לעניין קונים פוטנציאליים במגרש הספציפי הזה.

לדבריו, באותו זמן ביקש נעים ממנהלת החשבונות של החברה לפיתוח להוציא "דף חשבון" של משפחת חסידי בנוגע למגרש 889. מכיוון שעד אז שילמה משפחת חסידי את מלוא הסכום של עבודות הפיתוח וטרם הודיעה על כוונתה לוותר על זכויותיה במגרש, עמדה יתרת החובה שלהם בדף החשבון על אפס שקלים.

ב-1 באוגוסט 2007, כך על-פי הצהרתו של נרדי, גילה במקרה כי אבי נעים ומשפחת חסידי חתמו על העברת הזכויות במגרש לידיו של נעים בנוכחות עורכי הדין של החברה לפיתוח והמועצה המקומית. הדבר אירע כאשר הקדים לבוא לישיבה של דירקטוריון החברה לפיתוח שהייתה אמורה להתקיים במשרדו של נעים. כל זאת מבלי שהוסדר עניין תשלום ההוצאות בסך 52,000 השקלים שיש לשלם לחברה לפיתוח ותוך רתימת עורכי הדין של החברה לפיתוח לעסקה הפרטית של נעים.

כאשר הבחין בכך נרדי מילר וחשד כי נעים מנסה לפטור את המוכרים מתשלום ההוצאות לחברה לפיתוח שבראשה הוא עצמו עמד, הוא שיגר לנעים הודעת דואר אלקטרוני המסתמכת על ההסכם שנחתם בין החברה לפיתוח ובין משפחת חסידי. באותה הודעה הוא דרש ממנו להסדיר את התשלום. לאחר שלא קיבל כל תשובה בעניין וכשראה שחלפו חודשיים מהעברת הבעלות על המגרש, הוא פנה ב-16 באוקטובר 2007 ללשכתו של נעים וציין כי הנושא חייב להיסגר עוד לפני שנרדי מסיים תפקידו כמנכ"ל החברה לפיתוח.

לאחר שלא נענה, שלח נרדי הודעה נוספת למשפחת חסידי וצירף אליה חשבונית של החברה לפיתוח, שהוציאה הנהלת החשבונות של החברה לפיתוח בית אריה ב-23 באוקטובר, בגין תשלום ההוצאות שהם חייבים לחברה לפיתוח בסך 52,000 שקלים. על-אף כל פניותיו לצדדים לא שמע מהם דבר על הסדרת תשלום ההוצאות עד ליום פרישתו מן התפקיד ב-20 בנובמבר 2007.

יובהר, כי המדובר בנוהל שבשגרה המחייב את בעלי מגרשים לשאת ולתת בעניין מגרשיהם עם החברה לפיתוח בלבד. מיותר כמעט לציין, כי אבי נעים העומד בראש החברה אמור להקפיד יותר מאחרים על קיומם של הכללים, הנהלים ובמיוחד החוזים. עתה מתברר, כי נעים לא נהג כדין כאשר לא טרח, בכובעו כיושב-ראש, לדאוג לכך שחובותיה של משפחת חסידי יקויימו וישולמו לחברה. נעים פעל תוך ניגוד עניינים המעלה חשד להפרת אמונים.