הלך לעולמו הרב שלמה מלכא

ביום שישי האחרון הלך לעולמו רבי שלמה מלכא (המורה שלמה) אשר כיהן בשנות השישים כראש המועצה המקומית יבנה. בן שמונים וארבע היה במותו. יהי זיכרו ברוך. ראש העיר, צבי גוב-ארי ספד לו: "איש עניו, צנוע וחכם היה הרב מלכא שהקדיש עצמו לנתינה למען הציבור". בן 84 היה במותו. יהי זכרו ברוך!

הרב שלמה מלכא נפטר ביום שישי האחרון והוא בן 84. הרב מלכא הובא למנוחות בבית העלמין ביבנה בלוויה רבת משתתפים. ראש העיר צבי גוב-ארי ספד לרב מלכא ז"ל ועמד על חלקו המשמעותי בהקמת מערכת החינוך הדתי ביבנה. גוב-ארי ציין בדבריו את מסירותו הרבה למען הציבור. "הרב מלכא היה איש עניו, צנוע וחכם, אדם שניתן היה לשבת במחיצתו ולקבל עצה מועילה. אדם שידע לתת ולימד דורות של תלמידים. יהי זכרו ברוך", אמר גוב-ארי.

במהלך חייו האחרונים והמבורכים מילא הרב מלכא תפקידים רבים ומגוונים בתחום הציבורי, החברתי, הקהילתי וההתנדבותי. שלמה מלכא נולד ב-1922 באלגי'ר בעיר קולמבשאר, נישא לרוחמה ז"ל ועלה לארץ מתוך שליחות וציוניות. הרב שלמה היה לדמות נערצת בקרב תלמידיו ובקרב הקהילה ביבנה ובבית גמליאל שם התגורר עם משפחתו. בראשית דרכו עסק ביבנה בהוראה ואח"כ בניהול בית ספר "אביר יעקב".
הרב מלכא בלט בעיקר בשל פועלו ומעשיו, כבר משחר נעוריו בלטו אצלו תכונותיו הכריזמטיות לצד בקיאותו וידענותו בתחום התורני והאוניברסלי.

בצעירותו התנדב לצבא הצרפתי והשתתף במלחמת העולם השנייה בפלישה לגרמניה. בשנים הראשונות בארץ השתקע במושב בית גמליאל שאת בתיה הראשונים בנה במו ידיו עם חבריו החלוצים. במקביל שימש כאיש חינוך מובהק, יסד את ביה"ס הממלכתי דתי הראשון "אביר יעקב" שהתפצל ברבות הימים לשתי חטיבות- בית ספר אביר יעקב לבנים ובית ספר רוחמה לבנות ובכך קשר את גורלו ועתידו ליבנה שכה אהב ואשר בה השקיע את מיטב שנותיו ומיטב מרצו.

בשנת 1961 יצא לאלג'יריה כשליח עליה מטעם הסוכנות היהודית ופעל להבאתם של יהודים רבים לישראל תוך סיכון חייו במדינה הערבית העויינת.

בנובמבר 1965 נבחר שלמה מלכא לכהן כראש המועצה המקומית יבנה מטעם סיעת המפד"ל ושימש כדמות מרכזית וחשובה בקליטת גלי העליה הגדולה באותה תקופה. במסגרת תפקידו, שתמיד ראה בה שליחות וחובה מוסרית היה עליו להתמודד עם קשיי התושבים שהתגוררו עדיין בבתים ערביים או בצריפים ישנים ופחונים רעועים שהיו מיועדים להריסה ובוודאי שלא היו ראויים למגורי אדם, משפחות ברוכות ילדים שהתגוררו בצפיפות נוראית והיו קשיי יום. ומנגד כאב את כאבם של זוגות צעירים משוחררי צה"ל שהתדפקו על דלתו וביקשו לסייע בדיור ופרנסה.

הרב שלמה מלכא עשה כמיטב יכולתו והשקיע מאמצים רבים לספק שירות נאות לתושבי יבנה ביחד עם חבריו פרנסי הישוב בינהם מנחם ברגר, בנימין כהן, יעקב חזוט, יצחק ברכה, אהרון חג'ג', אפרים לוי יהושוע דוידי ורבים אחרים. הוא בחר את הסיסמה "יבנה העתיקה והמתחדשת" שלאורה פעל ללא מנוח והאמין שיש לשמור על צביונה הערכי דתי וההסטורי לצד תנופת פיתוח תעשייתי וחברתי מתקדם. בשנות השבעים שוב נשלח הרב מלכא לפריז כפעיל עלייה מטעם הסוכנות היהודית, שם שהה כשלוש שנים ופעל רבות להעלאת הקהילה היהודית על כל תפוצותיה. במקביל פעל ושימש כדמות רוחנית תורנית וקרב בין יהודים רבים לשורשיהם היהודיים מתוך רצון עז למנוע התבוללותם.

בראשית שנות ה- 80 עמד בראש המועצה הדתית ביבנה ופעל רבות לקידום וחיזוק שירותי הדת בעיר. בשנותיו האחרונות עשה הרב מלכא רבות למען הנחלת ערכים ויהדות בקרב ילדי העיר נתן הרצאות וחוגים שונים לטעמי המקרא וכן הכין מאות רבות של תלמידים לקראת "בר המצווה".

בשנים אלה שימש כיו"ר בני ברית בעיר אותו גם ייסד בעיר, כמו כן שימש כיו"ר העמותה למען הקשיש. במסגרת פעילות התנדבותית מסועפת אף שימש כיועץ בביטוח הלאומי בסניף יבנה. שלמה מלכא ייסד את הילולות רבן גמליאל שנערכות בכל שנה ב- ח' בסיוון. כמו כן דאג לפיתוח ושחזור קבר רבן גמליאל ופעל רבות לגיוס תורמים ומשקיעים לצורך העניין. כאיש חינוך ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו פעל רבות לקידום החינוך בעיר ואף יסד את בית ספר אורמת לנערים, ליד מפעל אורמת בעיר. כאיש ספר ואוטודידקט למד במשך כל שנות חייו ועד גיל 75 היה סטודנט באוניברסיטת בר-אילן, שם למד פילוסופיה יהודית, בלשנות צרפתית ומחשבים והיה נערץ על כל המרצים. הרב שלמה מלכא הותיר אחריו משפחה ענפה ומכובדת, בנים, בנות, נכדים ונינים אשר ממשיכים בגאווה את שושלת המשפחה המכובדת ומורשתו.