מרפאת החרדה של בית החולים לגליל המערבי נהריה, המטפלת בילדים הסובלים מתופעות פוסט-טראומטיות מימי מלחמת לבנון השנייה, מזמינה את ילדי שדרות ובני משפחותיהם לקבל ייעוץ וטיפול, על-רקע מה שעובר עליהם מאז החלו רקטות הקאסם ליפול על העיר.
בית החולים לגליל המערבי נהריה, קלט במהלך ימי מלחמת לבנון השנייה את מספר הנפגעים הגבוה ביותר: 1,872. כמחצית מהם, היו נפגעי חרדה. מספר נפגעי החרדה בקרב ילדים ובני נוער בגילאי 3 עד 17, עמד על 392 ילדים. רבים מהם סובלים מתופעות פוסט-טראומטיות עקב אירועי מלחמת לבנון השנייה ומטופלים כיום במרפאת החרדה שהוקמה בבית החולים לגליל המערבי נהריה (כ-60 ילדים המהווים יותר מ-15 אחוז מסך כל הילדים שהגיעו לבית החולים ואובחנו כנפגעי חרדה).
ד"ר לודמילה סנדלר, מנהלת המחלקה להדרכת הילד והמשפחה, מספרת, כי עם סיומה של המלחמה, הגיעו לבית החולים נהריה, פניות רבות מגופים כלשכות רווחה, שירות פסיכולוגי ורופאי ילדים, בשאלות כיצד לטפל בילדים שנחשפו לחוויות טראומטיות בימי המלחמה בצפון. לאור זאת, פנה בית החולים נהריה למשרד הבריאות והציע להקים מרפאת חרדה ייחודית לילדי הצפון, כדי שתיתן מענה לצרכיהם. הבקשה נענתה בחיוב ובחודש ינואר האחרון הוקמה המרפאה אשר מאוישת בצוות הכולל רופאים פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים המומחים בטיפול בילדים, ועובדות סוציאליות המומחיות בטיפולים משפחתיים.
"לאור הנתונים שהצטברו במהלך ימי המלחמה, היו לנו תחזיות די ברורות על כך שחלק מהאוכלוסיה יפתח תופעות פוסט-טראומטיות", אומרת ד"ר סנדלר, "חלק מהאנשים מסוגלים להתמודד עם חוויות המלחמה וחלק לא. לכן, המרפאה הזאת נותנת מענה חיוני לאותם ילדים".
ד"ר סנדלר מציינת, כי הילדים המטופלים במרפאה סובלים מחרדות קשות, כגון: חשש לצאת לבד מהבית, בהלה מרעש סירנות (משטרה, אמבולנס, מכבי אש ואפילו אזעקה של חנות), פיצוץ זיקוקים (ביום העצמאות האחרון הגיעו 2 ילדים שפיתחו תופעות חרדה מרעש הזיקוקים), בומים שונים (על קוליים ממטוס, טריקת דלת, נפילת חפץ). חלק מהילדים המטופלים סובלים מסיוטי לילה כתוצאה מהמראות הקשים להם היו עדים (צעקות ובכי של שכנים היסטריים, תמונות שנראו בטלוויזיה).
עוד סיפרו הילדים שהם פוחדים שלהורים יקרה משהו כשהם יוצאים מהבית (אפילו כשההורים יוצאים לעבודה, הילדים לא רגועים ונרגעים רק לאחר שהם רואים את ההורים חוזרים הביתה). תופעה זו של חרדה מתבטאת בירידה בלימודים (הילדים מתקשים להתרכז בלימודים וכל הזמן מפתחים דאגה להורים), בעיות חברתיות (הבית נותן להם תחושה של הגנה ואילו יציאה מהבית גורמת להם לתחושה של חוסר הגנה), עצבנות ואגרסיביות (הילדים מפתחים תופעה של הישרדות ומנסים לפתור כל בעיה בכוח), דיכאון, מצב רוח ירוד, נדודי שינה (בגלל סיפורי ותמונות ההרוגים אליהם נחשפו בתקשורת או במציאות).
המרפאה מבצעת בדיקות פסיכיאטריות והערכות פסיכולוגיות ומעניקה טיפולים פרטניים, טיפולים קבוצתיים וטיפולי הדרכה להורים כיצד להתמודד עם הבעיות של ילדיהם כשמשרד הבריאות מסבסד את הטיפולים. צוות המרפאה מבצע מעקב אחר הילדים ובמידת הצורך ממליץ על טיפול תרופתי נגד חרדה.
"להערכתנו, ישנם עוד ילדים שכנראה לא מודעים לגורמים הרלוונטיים או שפשוט אינם מגיעים אלינו וממשיכים לסבול בשקט מבלי לקבל כל טיפול", מוסיפה ד"ר סנדלר ומזהירה כי הדחקה תשפיע על המשך חייהם. "זה רק עניין של זמן עד שיום אחד זה יתפרץ אצל אותם ילדים שלא מקבלים טיפול. כשאני רואה מה קורה בשדרות, אלה אותן חוויות טראומטיות כמו שהיו אצלנו בצפון בקיץ האחרון. להערכתי, ילדי שדרות יזדקקו לטיפול ולתמיכה בדיוק כמו ילדי הצפון".
ד"ר סנדלר מציינת, כי גם ילדים שלא חוו באופן ישיר נפילות של קטיושות סובלים מחוויות פוסט-טראומטיות, אלה מתבטאות בעיקר בפינוי מהבית. "ילדים אלה, סובלים מחרדות של דאגה להורים ולמשפחה הקרובה. היו מקרים של ילדים שפונו מבתיהם, אך ההורים נשארו בצפון בגלל אילוצים שונים כמו עבודה או התחייבויות אחרות. לאור הניסיון מזמין צוות המרפאה את ילדי שדרות ויישובי עוטף עזה ובני משפחותיהם, לקבלת ייעוץ או טיפול במרפאת החרדה בבית החולים נהריה. ניתן ליצור קשר בימי ראשון עד חמישי, בין השעות: 08:00 - 16:00, טלפון: 04-9107715.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
