הילדה שלי יכולה לצייר את זה - My Kid Could Paint That
בכורה: רביעי, 10.9, 22:00. רובם המכריע של הציורים, שמציירים ילדים בני 4, מוצאים את דרכם, במקרה הטוב, אל דלת המקרר במטבח של ההורים. כשמרלה אולמסטד הייתה בת 4, התערוכה הראשונה שלה כבר הוצגה בניו-יורק. מרלה, שנולדה בשנת 2000, לקחה מכחול לידיה כשהייתה בת שנה בלבד, תוך שהיא מחקה את אביה, צייר חובב. חיש מהר החלה הזאטוטה, בכשרון לא צפוי ובהתלהבות גדולה, ליצור עבודות מרשימות. אביה נתן את אחד מציוריה לחבר שלו, בעל בית קפה. כשאחד הלקוחות הציע לשלם 250 דולר בעבור הציור, הייתה זו ההשקה הרשמית של הקריירה המקצועית של הילדה.
העבודות של מרלה הוצגו בכל רחבי ארה"ב ונמכרו בסכום של למעלה מ-300 אלף דולר. אבל אז החלו להתעורר שאלות - האם אכן מרלה מציירת בעזרת המוזה שלה בלבד, או שמא היא מקבלת הוראות מדויקות מהוריה? האם מבקרי האמנות שהשוו אותה לפאבלו פיקאסו ולג'קסון פולק לא יצאו קצת מפרופורציות? האם ההורים של מרלה אינם אלא הגרסה המשודרגת של עולם האמנות לאמהות שדוחפות את ילדיהן לעולם השואו-ביז, תוך ניצול כשרונם למטרות אגואיסטיות ו/או כלכליות?
הבמאי המבטיח אמיר בר-לב, בן לאב ישראלי, מביא סרט חזק על תופעה שסחררה את עולם האמנות. פרס חבר השופטים - סאנדנס 2007. תמימות דעים בין המבקרים, שיוצאים מגדרם: "אחד הדוקומנטריים הטובים ביותר של השנה, או של כל שנה אחרת".Ebert & Roeper. "דרמה משפחתית אינטימית, ולעיתים מעוררת דאגה" New York Times. "ראיתי את הסרט פעמיים. (זהו סרט) מעורר השתאות, עם סקפטיות נפלאה, שאין לה נגיעה כלשהי לציניות." Chicago Tribune. "אמיר בר-לב מתחיל את הדוקומנטרי הזה כדיוקן כנה של ילדת פלא. מה שמתקבל לבסוף הוא בחינה מורכבת של אמנות, תקשורת, וטבעה של תהילה" New York Daily News. "מֶטַה-דוקומנטרי מסתורי ומרתק, שמשליך על דרך החתחתים הבלתי-צפוייה של לכידת סיפור חיים אמיתי בסרט". Newsday. בימוי: אמיר בר-לב (82 דק', אנגליה/ארה"ב, 2007).
גנב רחוב - Street Thief
בכורה: שבת, 27.9, 22:00. מותחן דוקומנטרי. פרס ראשון בפסטיבל שיקאגו 2006. סרט שעורר מחלוקת גדולה ערב הקרנתו בפסטיבל טרייבקה: לא ברור אם הוא אכן דוקומנטרי או סוג של מהתלה. הדיון הנוכחי על גבולות הז'אנר הדוקומנטרי מלהיט יותר ויותר את הרוחות. (אגב - גם "האגדה על ניקולאי וחוק השבות", ששודר אצלנו לאחרונה במסגרת רצועת דוקו-ישראלי, עורר דיון דומה). כך או כך לפנינו סרט מרתק ועוצר נשימה.
במהלך שנה שלמה מלווים הבמאים באדר והאריסון את קאספר קאר, אחד הגנבים הפעילים והחמקמקים ביותר של שיקאגו, שבאופן מוזר מאד (ואולי מחשיד?) מסכים לשתף איתם פעולה ולהצטלם לסרט, תוך שהוא מבצע כמה פריצות מפוארות. הוא שָקֵט, אבל עם פֶּה מלוכלך, הוא אובססיבי לסדר וניקיון של "מקום העבודה" שלו אבל מעשן בשרשרת, אפילו תוך כדי פריצה לכספת. מדוע הוא מסכים להצטלם? אולי הוא גאה במקצוענות שלו? "אתם לא תקבלו ממני סיפור סוחט דמעות", הוא אומר לבמאים הצעירים. כשמערכת היחסים בין הבמאים לבין השודד מעמיקה, כך גם המעורבות של האחרונים בפּריצוֹת. מה שמתחיל כ"סינמה וֶריטֶה" בשילוב אסתטיקה של פילם נואר - מרחיב את גבולות הז'אנר הדוקומנטרי, והופך עד מהרה ל"סינמה קרימינל". פסטיבלים: טרייבקה, לוקארנו, ועוד. בימוי: מאליק באדר, מיילס האריסון, (86 דק', ארה"ב, 2006).
הסיפור המופלא של הניו-יורק קוסמוס - Once in a Life time: The Extraordinary Story of the New York Cosmos
בכורה: יום ראשון, 7.9, 22:00. קיץ 1977 היה אחד הקיצים הסוערים והדקדנטיים ביותר שידעה העיר ניו-יורק. בדיוק בעת הזו, כשהעיר ספוגת מהומות והחשכות, כשרוצח סידרתי אחד מטיל אימה ושכוכבו של סטודיו 54 המיתולוגי דורך - מגיע, ממקום בלתי-צפוי, רגע אחד של השראה: זריחתה של ה"ניו-יורק קוסמוס", הלא היא קבוצת הכדורגל האמריקנית הראשונה, ובראשה סוּפֶּר-סטאר גדול מהחיים - פֶּלֶה. הייתה זו ההתאהבות הראשונה של אמריקה בספורט הפופולרי והקוסמוס מצאו עצמם בטבורה של מערבולת מטלטלת של תהילה, הערצה, הוללות וגם מחלוקת.
זוהי מעשייה מרתקת על טייקוני תקשורת, על קבוצה שחוברה לה יחדיו מספורטאים אסופיים (על השחקנים שלוקטו לקבוצה, אגב, נמנה גם מוטל'ה שפיגלר), ועל עיר שנזקקה לאנרגיה חדשה. השעטנז הזה יצר תופעה שהשלכותיה ניכרות עד היום. מאט דילון מספר בקולו כיצד הפכו הקוסמוס מקבוצה אנונימית לחלוטין - לכרטיס הכי חם בעיר. תוך שימוש בקטעי ארכיון וינטאג'יים משנות ה-70 שטרם נראו, בשילוב עם יומני חדשות משנת 77 וראיונות חושפניים עם אנשי התקופה ועם השחקנים עצמם - מביא הסרט מבט הומוריסטי, מבדר ורב-שכבתי על אותו קיץ נשכח, ששינה את הספורט האמריקני לנצח. בימוי: פול קראודר, ג'ון דאואר (97 דק', ארה"ב/אנגליה, 2006).
לאונרד כהן: אני הגבר שלך - Leonard Cohen: I'm your man
בכורה: יום שני, 1.9, 22:00. "סוזן אותך לוקחת אל בּיתהּ ליד הנחל, קול סירות אתה שומע כשתנוח לרגליה, דעתה טרוּפה עליה ולכן תרצה אליה. תפּוזים ותה הכינה שבאים מארץ סין הם
ואם אז תרצה לומר לה כי ליבּך הוא ריק וזר לה היא תסחוף אותך כמו נחל, היא תאמר לך בלחש כי תמיד שלה היית... אם תרצה איתה לנסוע, כעיוור איתה לנוע בסוזן תוכל לבטוח, כי נגעה בך באצבעות רוחה". (מתוך "סוזן". תרגום לעברית: נעמי שמר).
אוקי, אז הוא לא מגיע לארץ, אבל עדיין מדובר באחד הטרובדורים הגדולים של דורנו. המשורר/זמר/מלחין האגדי לאונרד כהן מְסָפּר על חייו יוצאי הדופן, כולל קטעי ארכיון ישנים ונדירים מהספרייה הפרטית שלו וביצועים מרשימים של בונו, ניק קייב, The Edge, בת' אורטון, לשירים העל-זמניים שלו. "אחד מסרטי המוזיקה הגדולים של כל הזמנים. לא פחות ולא יותר", ווים וונדרס; "דיוקן נפלא", הניו-יורק טיימס; "מְחשמל", טורונטו סטאר. התחרות הרשמית: פסטיבל ברלין, פסטיבל סאנדנס 2006. בימוי: ליאן לונסון (105 דק', ארה"ב, 2006).
הדיקסי צ'יקס: תשתקו ותשירו - Shut up and Sing
בכורה: יום רביעי, 17.9, 22:00. בשנת 2003 הגיעה להקת הקאנטרי הדיקסי צ'יקס, לשיא הקריירה שלה ונחשבה לאחת מלהקות הבנות המצליחות של כל הזמנים. עם הפלישה האמריקנית לעירק וההתנגדות העולמית למלחמה המיותרת הזו, התבטאה אחת מבנות הלהקה באחת ההופעות שהיא מתביישת בנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש. ההתבטאות הזו הציתה להבה גדולה - הצ'יקס ספגו התקפות קשות מצד הימין השמרני על שהעזו להביע עמדה שלילית על הנשיא. במהלך שלוש שנים מתעד הסרט את הניסיון של הבנות לצאת מהתסבוכת, שהעיבה על הקריירה המצליחה שלהן ובסופו של דבר לצאת מחוזקות כאמניות שלא מתכופפות בפני אף אחד.
"בידור רציני", Chicago Tribune; "חשיפה של היחסים בין פוליטיקה, סלבריטאיות ותקשורת באקלים החברתי של היום", New York Times; "אחד הסרטים החזקים ומעוררי המחשבה של השנה", Ebert & Roeper. בימוי: ברברה קופל, ססיליה פק (93 דק', ארה"ב, 2006).
- משבצת סרטי HBO חוזרת, בספטמבר-אוקטובר נשדר סרטים חדשים ממחלקת התעודה הטובה בעולם.
אוטיזם: המחזמר - Autism: The Musical
בכורה: יום שלישי,23.9, 21:30. ב-1980, אוטיזם נחשב להפרעה נדירה. ילד אחד, מכל 10,000 ילדים, אובחן כלוקה בהפרעה. היום בארה"ב, אחד, מכל 150 ילדים, מאובחן בלקוּת. הסטטיסטיקה העגומה לא מרפאה את ידה של אשה אופטימית אחת - איליין הול. הול קבעה לעצמה מטרה - להוביל קבוצת ילדים המאובחנים כלוקים באוטיזם לקרוא תיגר על הלקות - על-ידי כתיבה וביצוע של מיוזיקל באורך מלא. במהלך שישה חודשים עקבה הבמאית טרישיה ריגן אחר חמישה ילדים מלוס אנג'לס ותיעדה את הפקת המחזמר - את המאבקים, הכישלונות וההצלחות שלהם ושל משפחותיהם. על הבמה ומאחורי הקלעים, מעלה הסרט על סדר היום את הלקות הנפוצה הזו, תוך כדי חגיגה של הרוח האנושית, שיכולה לנצח כל אתגר.
הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל טרייבקה 2007 ומאז גרף כמות מרשימה מאד של פרסים - רבים מהם פרסי "חביב הקהל". "תרגול מצויין למיתרי הלב ולצינור הדמעות... תגיעו לרולר הסיום הלומים מהגוונים השונים והמפתיעים של החוויה האנושית. כמה פעמים זה קרה לכם אחרי שצפיתם בטלוויזיה?! "LA Times
"אחד הסרטים הכנים ומעוררי ההשראה שתראו אי-פעם" Boston Globe. "מרגש, דרמטי, בעל כוחות מרפאים, מרומם נפש". Variety. בימוי: טרישיה ריגן (94 דק', ארה"ב, 2007).
אונס בקונגו - The Greatest Silence: Rape in Congo
בכורה: יום שלישי, 9.9, 22:00. זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל סאנדנס 2008. מאז 1998, מתחוללת מלחמה אכזרית בקונגו. למעלה מארבעה מיליון איש נהרגו במהלכה, עד כה. באותה עת, עשרות אלפי נשים וילדות נחטפו, נאנסו ועונו באופן שיטתי בידי חיילים - הן על-ידי חיילי המיליציות הזרות והן על-ידי חיילי הצבא של קונגו (שאמור היה להגן עליהן).
ליסה ג'קסון, היוצרת הותיקה זוכת האמי®, בעצמה קורבן של אונס, מנסה להבין מה קורה שם ולמה. התוצאה היא חשיפה מזעזעת של המתרחש - באמצעות ראיונות כנים ומרסקים עם ניצולות, שהזוועות שעברו הותירו בהן טראומה קשה - פיזית ונפשית - ואף גרמו למשפחותיהן להוקיע אותן; ומצמרר מכך - עם קבוצות של אנסים, חיילי צבא קונגו, שפטורים מעונש.
אך נדמה שהטרגדיה הגדולה והמסוכנת מכל היא שהקורבנות הללו בדרך-כלל שותקות ולא מספרות את שעוללו להן. הן מפוחדות מידי, מתביישות מידי. כתוצאה מכך, העולם לא מודע לזוועה הזו ולמצב הפוליטי שמאפשר לכל זה לקרות. בימוי: ליסה ג'קסון (76 דק', ארה"ב, 2008).
לחזור הביתה - Alive Day Memories: Home from Iraq
בכורה: יום שלישי, 16.9, 22:00. דור חדש של ווטרנים, ותיקי מלחמה, קם באמריקה. זהו הדור של "בוגרי עירק". למעלה מ-25 אלף נפצעו במדינה הרחוקה ושבו לבתיהם באמריקה, כשהם חבולים וכואבים.
השחקן והמפיק ג'יימס גנדולפיני ("סופרנוס"), מראיין עשרה חיילים שחושפים באומץ את רגשותיהם, את מחשבותיהם לעתיד ואת המסירות שלהם לאמריקה, המדינה ששלחה אותם. המחיר הפיזי והאמוציונאלי של המלחמה נפרש בפנינו באמצעות שיחות גלויות ומרתקות. בימוי: ג'ון אלפרט, אלן גוזנברג קנט (76 דק', ארה"ב, 2007).
סדרות תיעודיות - Documentary Series:
מהפיכת הסקס של אמריקה - Sex: The Revolution
בכורה: החל מראשון, ה-21.9 ועד רביעי ה-24.9, 23:10
מיני-סידרה אפּית בארבעה פרקים. זוהי חקירה כנה ומעמיקה של פרק צבעוני ושנוי במחלוקת בהיסטוריה האמריקנית - מהפיכת הסקס של שנות ה-60 וה-70. האֵרוֹס עבר מממלכת הצללים אל מרכזו של הדיון הציבורי - כאשר אנשים שאפו לעקור מהשורש בורות מינית, פחד ותיעוב. האקטיביזם הִכּה שורש, חוקים שונו, מנהגים מסורתיים ותפקידים מגדריים ישנים הועמדו בספק. וכמו בכל מהפיכה - יש גם כוחות-נגד ריאקציונרים, שרצו להשאיר את הסטאטוס-קוו על כנו. פסקול עוצמתי, חומרי ארכיון מרתקים ופרשנים מגוונים - מציירים דיוקן מפורט של המהפכה הזו בראי התקשורת. בהשתתפות: סיביל שפרד, יו הפנר, לארי פלינט, ג'ון ווטרס, דני גלובר, ועוד.
- פרק ראשון: לא לפני החתונה! הפרק הפותח בוחן את הדיכוי המיני של שנות ה-50, כפי שהתבטא בתרבות הפופולרית, בבתי הספר ובבית האמריקני הממוצע. כמעט כל פעילות שמחוץ לנישואין מוקעת ולאלה ששוברים את הכלים מצפות השלכות קשות. אבל לאמריקה יש גם צד חתרני, עם קבוצה של אנשי חזון, מדע ואמנות, בכללם, כמובן, אלפרד קינסלי ויו הפנר.
- פרק שני: המפץ הגדול. באמצע שנות השישים, עם פריחת תרבות הנגד, שיצאה נגד המלחמה בויאטנם - החלה המתירנות המינית להתפשט כאש בשדה קוצים. בה-בעת, המהפכה המינית מתקרבת למעמד הבינוני ולמיינסטרים: רמיזות מיניות חודרות לעולם הפרסום ואפילו הוליווד מאמצת אלמנטים מהקולנוע האירופי הלוהט והחושני.
- פרק שלישי: תעשה מה בראש שלך. שנות ה-70 הן השנים השלוות של המפכה: דו-מיניות נכנסת לתמונה ו"כל דבר הולך". ההומואים, שמתנגדים למעצר בסטונוול, פותחים את הארונות לרווחה, וקולה של התרבות ההומואית נשמע היטב בסן-פרנסיסקו ובמנהטן. זוהי גם תקופת הפמיניזם, עשור של אקטיביזם נלהב ושל ויכוחים סוערים.
- פרק רביעי: כתם על האהבה. הפרק המסכם חוזר לסוף שנות ה-70: סקס יוצא מחוץ לחדרי המיטות אל חיק הציבור. מגזיני פורנו פורחים; רח' 42 בניו-יורק הופך למגרש משחקים מיני; כניסת הוידאו מביאה את הסרטים הכחולים לכל בית כמעט באמריקה. אך כששנות השמונים מתחילות, במקביל למגיפת האיידס המבהילה, שוטף גל של עייפות מינית וחשדנות כלפי התרבות הפופולרית של אמריקה. פסטיבל Full Frame 2008. בימוי: ריצ'רד לווה, הארט פרי (ארה"ב, 2008).
מיוחד! אשה, תחת, השפעה
מקבץ סרטי נשים - של נשים, על נשים
אמא מבריקה - Maverick Mother
בכורה: יום שלישי, 2.9, 22:00. בגיל 39 השעון הביולוגי של ג'אנט מתקתק באופן מחריש אוזניים. עייפה מלחכות לבן-הזוג המושלם, היא מחליטה לקחת את גורלה בידה ולפצוח במסע אל החד-הוריות (השם הרשמי - משפחה חד-הורית). היא מצטרפת לרשימת הַמתנה ל"הזרעה", אלא שתוך תקופת ההמתנה יש לה רומן עם גבר שוויצרי, ממנו היא נכנסת להריון.
ג'אנט מתעדת את החוויות הרגשיות והרפואיות שלה עד לידת בנה באמצעות יומני וידאו אישיים (וקצת גסים). השחזורים שלה מעבדים מחדש את התדמית המסורתית של "אמא אידיאלית", את הקונספט הדרוויניסטי של הברירה הטבעית ואת הגדרות תפקידי האב. הסרט מלווה את ג'אנט ואת בנה החדש במהלך השנה הראשונה שלהם יחדיו.
אמהוּת חד-הורית הופכת לבון-טון במערב, סמל לעצמאות האולטימטיבית של ה"פרו ורבו" הנשי החדש ולהגדרה המחודשת של המושג "משפחה". היא גם מרכזו של הדיון על כך שנשים רבות מתקשות למצוא פרטנר גברי מתאים (ו"בעניין"), איתו אפשר לעשות ילדים. בקיצור - מי שחשב שיש נשים ש"נשארות על המדף" כי הן חכמות מדי, מצחיקות מדי, לא מספיק "שוות", מוכשרות מדי או עצמאיות מדי - שילך ויחפש את החברים שלו. בימוי: ג'נט מרווט'ר (52 דק', אוסטרליה, 2008).
לא מספיק מושלמת - Never Perfect
בכורה: יום שני, 22.9, 22:00. ב-2006 נערכו 11 מיליון ניתוחים פלסטיים בארה"ב, שהניבו הכנסות בסך 11.4 מיליארד דולר. הסלבס והתקשורת, שאובססיבית לגביהם, במקביל לתוכניות ריאליטי פופולריות כמו "הברבור", שולחים מסרים מבלבלים ומזיקים לצופים בבית. מושג היופי האידיאלי - כפי שהוא מתבטא בתקשורת ההמונים, דוחף אנשים רבים - בעיקר נשים - לחוש שלא בנוח עם הגוף שלהן ולפצוח במרוץ חסר מעצורים להשגת "שלמות". אבל זה לא חדש.
מה שחדש הוא הפילוח האתני של התופעה: תוך שנתיים בלבד חלה עלייה של 55% במספר האמריקניות ממוצא אסיאתי שעשו ניתוחים פלסטיים, בשל לחץ חברתי גובר והולך להגיע ל"שלמות גופנית".
הסרט בוחן את המסע המורכב של צעירה אמריקנית ממוצא ויאטנמי, שמתמודדת עם תפיסות היופי הפופולריות ועם שנאה-עצמית מבוססת גזע. היא רוצה להיות אמריקנית מושלמת. האם תמצא את מבוקשה על שולחן הניתוחים? בימוי: רגינה פארק (64 דק', ארה"ב, 2007).
וידוייה של מלצרית אמריקנית - American Waitress
בכורה: יום רביעי, 24.9, 22:00. "להיות מלצרית זה הדבר הכי קרוב שיש לזנות", אומרת ליליאן בין. ליליאן היא אחת מארבע מלצריות שהסרט מתעד: חייהן האישיים, הגישות שלהן לחיים, חוויותיהן כמלצריות.
שרי: "אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, כל עוד אתה מחייך..."; סוניה: "אני חושבת שאת צריכה לקחת את המלצרות כחוויה רוחנית"; קארן: "אין לי שולחנות בעייתייים".
אנחנו הולכים עם הבנות הביתה, והחוצה - לחנויות קעקועים, לבארים, לפסגות הרים, לשיעורי ריתוך ואפילו לציד.
אבל זה לא רק סרט על מקצוע המלצרות, כמובן- זה סרט על דפוסים חברתיים, ואיך אפשר שלא - על הטבע האנושי. בימוי: ונסה וסאר (66 דק', ארה"ב, 2007).
אבודים במקסיקו - Lost And Found In Mexico
בכורה: יום רביעי, 3.9, 22:00. מקום ראשון בפסטיבל בוסטון 2007. לא, היא לא, לא נשארת פה. היא תטוס מפה למקסיקו. קארן חשבה שיש לה הכל: קריירה מצליחה בקצב גבוה, שני ילדים נפלאים וחיים נוחים למדי. אבל אחרי 30 שנה של רדיפה אחרי החלום האמריקני היא הרגישה צורך עז להשאיר הכל מאחור ולהתחיל חיים חדשים. במקסיקו.
מסתבר שאלפי אמריקנים עשו בחירה דומה והעבירו את חייהם לעיר מיגל דה אלֶנְדֶה. מה הסיפור שלהם? למה הם מגיעים ולמה הם נשארים? מדוע הם מצאו שחיים במדינת עולם שלישי מספקים יותר מהחיים האמריקניים הנוחים לכאורה? מה מסתתר בצידו האחר של החלום האמריקני? הרבה שאלות נשאלות, וקארן יוצאת לחרוש את רחובות העיר ולמצוא תשובות. כך היא טווה רשת של סיפורים, שמספקים תשובות מעוררות השראה, מפעילות מחשבה, ומלאות אמת.
בימוי: קארן קרוס (53 דק', מקסיקו/ארה"ב, 2007).
לטפל באמא - Looking after Mum
בכורה: יום שני, 29.9, 22:00. מליסה בת ה-12 וריאן בן ה-14 נושאים נטל כבד על כתפיהם: הם שומרים ודואגים לאמם החולה, קורינה: הם מבשלים, מנקים, עושים קניות. בנוסף למטלות הללו, הם חווים, כמו כולם, את לחצי גיל ההתבגרות. מה יהא על חלומותיהם ושאיפותיהם? ריאן משוגע על הסידרה CSI וחולם להיות מדען משפטי; מליסה רוצה להיות מורה בבית-ספר יסודי. כיצד היפוך התפקידים הזה, של ילדים שמטפלים באמם, משפיע על חייהם? איזה עתיד צפוי להם כאשר מצבה של אמם הולך ומתדרדר? (60 דק', אנגליה, 2007).
בנות של חופש - Daughters of Freedom
בכורה: יום שני, 8.9, 22:00. קייטלין והלן פרימן גדלו בקבוצת ה"Sons of Freedom". מדובר בקבוצת פציפיסטים שהיגרה לקנדה לפני מאה שנה כדי להימלט מגיוס לצבא הרוסי. הבנות נעצרו עוד בהיותן ילדות בבריטיש קולומביה (קנדה). הן יצרו קשר חזק במהלך תקופת המעצר. כיום, הן נאבקות כדי למצוא חופש אמיתי כנשים בוגרות.
באופן אירוני, אגב, הקבוצה הזו היא תומכת נלהבת של אלימות ואמצעים דרמטיים להביע את ההתנגדות לשלטונות. הפעולות והאמונות של הקבוצה הובילו לחטיפה ולכליאה של ילדיהם. היום יוצא הצדק לאור וקייטלין והלן מספרות לראשונה את סיפורם המזעזע, סיפור של כליאת ילדים ושל התעללות. בימוי: כריסטיאן ברויאר (60 דק', קנדה, 2007).
ומשהו גם לגברים:
שבעת הנמלטים - The Hunt for the Texas 7
בכורה: יום שני, 15.9, 22:00. "עוד לא שמעתם מאיתנו את המילה האחרונה". אלה היו המילים מקפיאות הדם, שנכתבו על פתק שהושאר בכלא השמור ביותר בטקסס, בדצמבר 2000. בריחתם של שבעת האסירים החמושים והמסוכנים עצרה את נשימתו של הציבור האמריקני למשך ששה שבועות והובילה למצוד הגדול ביותר בהיסטוריה של טקסס. המבצע הדרמטי של שבעת הפושעים הנועזים הללו לכד את תשומת הלב התקשורתית והפנה זרקור למערכת המשפט והענישה הטקסנית.
במשך ששת השבועות הללו, פצחו הפושעים הנמלטים, בהנהגתו של השודד המזויין ג'ורג' ריבאס, במסע של שודים מזוינים, תוך אגירת מלאי מרשים של נשק קטלני. בערב חג המולד 2000, תוך פשיטה על חנות ספורט בדאלאס, ירו חברי הכנופייה מטח של כדורים על שוטר שהתעמת מולם והרגו אותו. הנמלטים הפכו לאויב מספר אחד של הציבור. לא נחסכו משאבים כדי לתפוס אותם. במהלך כל התקופה, לא היה לרודפים ולו קצה חוט, עד שאדם אחד, בחניון של טריילרים בקולוראדו, הבין ששבעה "אנשים דתיים" שזה מקרוב הגיעו והשתתפו בכנס דתי מקומי - אינם אלא שבעת הידועים לשמצה מטקסס. בימוי: סטיוארט קלארק (60 דק', אנגליה, 2008).
מלחמות הזרע -Sperm Wars
בכורה: יום חמישי, 18.9, 22:50. זרע מנסה להפרות ביצית....זהו קרב בו רק החזקים מצליחים. אך הגבר של המאה ה-21 - מבחינת ביצועי הזרעים שלו - הוא בקושי חצי מהגבר שסבא שלו היה. טלפונים סלולאריים, מחשבים ניידים, תחתונים צמודים, הרבה אלכוהול, תרופות מרשם ואפילו כימיקלים במזונות שהוא אוכל גורמים לכך ששיעורי הפוריות נמצאים בצניחה חופשית. אבל האם אכן החיים המודרניים מהווים איום של ממש על הישרדות המין האנושי?
"מלחמות הזרע" הוא מדריך מבדר לכל מה שטוב, רע או קטלני עבור הזרע שלנו: שלושה גברים צעירים ובעלי-און מועמדים למבחן כדי לבדוק מה אפשר לעשות כדי לא לפגוע באיכות הזרע וחושפים, על הדרך, את נקודת המבט הגברית על זרעים שלא עושים את העבודה... (60 דק', אוסטרליה, 2005).
יומני הקוקאין של אלכס ג'יימס: כל גרם והסיפור שלו - Alex James: The Cocaine Diaries
בכורה: יום ראשון, 14.9, 22:00. קולומביה אחראית על הפקת 62% מכמות הקוקאין העולמית, שהם כ-610 טון. זו תעשיה ששווייה כ-70 מיליארד דולר. הקוקאין אף עקף את הקפה כענף היצוא המוביל של קולומביה.
אלכס ג'יימס, הבאסיסט של בלייר, שהיה מכור לקוקאין, יוצא לקולומביה בהזמנת הנשיא הקולומביאני כדי לראות במו עיניו כיצד משפיעה התעשיה הזו על המדינה ועל תושביה. עם נגישות כמעט בלתי-מוגבלת, פוגש אלכס את אנשי תעשיית הקוקאין - מְגָדלים, בעלי מעבדות זיקוק, משווקים, דילרים, מתנקשים בשכר, וגם - את אוכפי החוק.
אלכס בעצמו - בתקופת השיא של בלייר, נהג להוציא מיליוני פאונדים על קוקאין ואלכוהול. עכשיו הוא מקבל פרספקטיבה שונה כשהוא מגלה שגרם קוקאין נמכר ברחובות קולומביה בלירה שטרלינג בודדת ושקוקאין הוא הגורם הישיר ל-17,000 מקרי רצח בשנה בקולומביה. בימוי: דיוויד נוטמן וואט (50 דק', אנגליה, 2008).
מי פוחד מתינוקות מעוצבים? - Who's Afraid of Designer Babies?
בכורה: יום שישי, 19.9, 20:55. אוסטרליה נמצאת בחזית הטכנולוגיה הגנטית, שתאפשר לנו "לעצב" את הצאצאים שלנו. תהליך שנקרא PGD (המונח המקצועי בעברית: אבחון גנטי טרום השרשה) מאפשר למדענים לסנן עוברים שנוצרו באמצעות הפרייה חוץ-גופית. אבל מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה הזו ומי יחליט כיצד להשתמש בה?
הדוקו שלפנינו עוקב אחר זוג, שמנסה לעשות ילד חדש עם הנתונים הגנטיים ה"נכונים" במטרה להציל את חיי בנם החולה. במקביל, אנחנו פוגשים בהורים, שהחליטו להשתמש ב-PGD כדי לבחור את מין הילוד, כמו גם במדענים ובאנשי אתיקה, שמביעים דעתם על התופעה הזו.
הסרט הולך מעבר להתייחסות התקשורתית - המתלהמת משהו - לנושא ומציג מגוון רחב של נקודות מבט מעוררות מחשבה על הנושא הרגיש הזה. בימוי: שון קוזינס (52 דק', אוסטרליה, 2004).
ושלושה חלומות לקינוח:
חלומות של סוחרים: מסע לעולם ה - eBay Traders Dreams
בכורה: יום ראשון, 28.9, 22:00. העולם הוא קניון ענקי: הנה לפניכם חמשה סיפורים חזקים מפינות שונות של העולם - סיפורים של ווינרים ולוזרים, של מסחר און-ליין ותקווה, של הצלחה והבטחה וגם סיור מאיר עיניים לתוך ליבה של מפקדת eBay.
למעלה מ-200 מיליון איש משתמשים ב-eBay - בית המכירות הפומביות הגדול בעולם. בכל יום, מאות אנשים נוספים מצטרפים לשורות הקבוצה הזו, מוכנים לשינוי בחייהם ולמציאת טיפת אושר בעולם המסחר הוירטואלי. יוצרי הסרט בילו במשך למעלה משנה בהצצה לעולמם של הסוחרים החדשים וגילו עולם שלם שבו כל אחד יכול למכור כל דבר בכל זמן. "חלומות של סוחרים" משלב סיפורים אישיים של משוגעי ה-eBay וגם סוג של "מותחן כלכלי". בימוי: מרקוס וטר, סטפן טולץ (52 דק', גרמניה, 2007).
חלומות מהברונקס - A Bronx Dream
בכורה: יום ראשון, 21.9, 22:05. 32 ילדים בבית-ספר ציבורי באחת השכונות העניות ביותר של הברונקס מגלים את הריקוד האירי. בסביבה מסוכנת, לא תומכת, לפתע פתאום מורה אחד בעל השראה, תעוזה וסבלנות, מדביק אותם בתשוקה עזה לתרבות האירית - הריקודים, השפה, המדינה. הסרט מלווה את הילדים בהכנות האינטנסיביות לנסיעה לאירלנד - הן בבית, עם המשפחות והן בבית הספר. אין ספק שיש כאן סוג של הוכחה שגם ילדים כאלה, שגדלים ברחובות הזועמים של הסלאמס הניו-יורקי, יכולים לנצח, אם רק יתנו להם. בימוי: ג'ואן מק'גראת' (60 דק', ארה"ב, 2008).
חלומות של נערות ממזרח אירופה - What Do Eastern European Girls Dream About
בכורה: יום חמישי, 25.9, 22:55. הן צ'כיות, סלובאקיות, רומניות, או אלבניות, בעולם של סקס וזנות. הן מגיעות ממדינות של הגוש הקומוניסטי לשעבר. אבל היום, הדבר היחיד שיש להן במשותף הוא שהן מהוות אובייקט לפנטזיות של גברים מערביים. על מה הן חולמות? באיזו מציאות הן חיות? איזה מחיר הן משלמות על עזיבת בתיהן? 18 שנה אחרי נפילת החומה, האם המיתוס של אלדורדו מת או שמא המערב עדיין אטרקטיבי? הסרט לוקח אותנו גם לנבכי התעשיה - צלמים, במאים וגורמים נוספים משחקים תפקיד משמעותי בעולמן של הבנות, שמנסות להימלט מזנות ולבנות את חייהן תחת מעטה של טרור ופחד. זהו סרט חזק ורגיש, שמביא מבט לא קונבנציונאלי על עולם הסקס ונותן לבנות הללו לדבר, בנות שבד"כ הן בלתי-נראות. (50 דק', צרפת, 2008).
קצרים - Shorts:
התרנגולים האבודים - Rare Chicken Rescue
בכורה: יום חמישי, 11.9, 22:55. מרק טולי הוא הבעלים של חוות בלו הילס, אוסטרליה, שעוסקת ברבייה של עופות נדירים. לפני חמש שנים, כשהוא סובל מדיכאון ועל סף שבירה, יצא למסע להצלת מינים נכחדים של עופות. המסע הנחוש יסתבר כהצלה לא רק לזנים האוסטרלים האבודים אלא גם לו עצמו. בימוי: רנדל ווד (30 דק', אוסטרליה, 2007).
חדש: היום, ביום הזה ממש
yes דוקו יציין ימים ואירועים בינלאומיים בשידורים של סרטים רלוונטיים.
- 6 לספטמבר, 1972 - יום השנה לרצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. לציון הרצח, נשדר בשידור נוסף את הסרט זוכה האוסקר לשנת 2000 - "יום אחד בספטמבר". הסרט מתאר את רצח אחד-עשר הספורטאים באולימפיאדת מינכן. תיאור אירועי אותו היום והמחדל העצום של שירותי הביטחון הגרמניים. במאי: קווין מקדונלד. שידור: מוצ"ש, 6.9, 21:30.
- 25 לספטמבר, 1957 - המשבר בביה"ס ליטל רוק מגיע לקיצו. לאחר שלושה שבועות של התפרעויות, תשעה ילדים שחורים נכנסים לבסוף ללמוד בתיכון ליטל רוק, ארקנסו. למעלה מאלף חיילים מגינים עליהם מפני הלבנים מתנגדי האינטגרציה. תיכון ליטל רוק הפך לסמל להתנגדות למדיניות ההפרדה. הסרט "פגישת מחזור בליטל רוק" חוזר לתיכון 50 שנה לאחר ביטול ההפרדה ומתעד את חיי התלמידים, המורים והקהילה. מסרטי HBO. בימוי: ברנט רנאוד. ארה"ב,2007. שידור: חמישי, 25.9, 19:00.
הצצה לאוקטובר:
התכוננו לאוקטובר לוהט ב-yes דוקו, עם - "שבוע על כדורים" - ספיישל לרגל יום בריאות הנפש הבינלאומי; "בחירות, אמריקה" - סרטים חדשים ומצויינים, מהניילון, לקראת האירוע הבינלאומי החשוב של השנה; ועוד.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
