אתר רצפת פסיפס מן התקופה הביזנטית (מאות חמישית ושישית לספירת הנוצרים) של בית הכנסת בישוב מעון-נירים אשר בנגב המערבי, נפתח לקהל הרחב. מדובר ברצפת פסיפס שגודלה המקורי היה 7.80 כפול 3.70 מטרים, אך ניזוקה בעת סלילת כביש אל קיבוץ ניר עוז במהלך שנת 1957.
רצפת הפסיפס, שרידיו של בית כנסת, התגלתה במהלך חפירות הצלה מטעם אגף העתיקות שנערכו בשנת 1957. תנאים סביבתיים לקויים וחוסר תחזוקה הביא בשנים האחרונות להתדרדרות במצב השתמרות הרצפה, ולכן בשנת 2006 הוצא הפסיפס מאתרו והועבר לטיפול במעבדות השימור במוזיאון רוקפלר שבירושלים.
קרן קימת לישראל, רשות העתיקות ומועצה אזורית אשכול, התאגדו לביצוע פרויקט השיקום. קק"ל סייעה בשיפוץ בית הכנסת ובאמצעות התורמת סנדי גלאט מומנו עבודות הפיתוח לתיירות, הכוללות: שילוט, דרכי גישה, שבילי הליכה כולל נגישות נכים, וכניסה חדשה דרך כביש 232. בעתיד מתוכנן גם חניון פיקניק ושבילי הליכה ביער הסמוך. עבודות שימור הפסיפס והשרידים הארכיאולוגיים של בית הכנסת העתיק בוצעו על-ידי צוות שימור הפסיפסים במינהל השימור של רשות העתיקות.