לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת ומשרד האוצר הכריזו בסוף השבוע האחרון על הקמת קרן ביוטכנולוגיה בגיבוי ממשלתי. הקרן תתמקד בביצוע השקעות בענף הביוטכנולוגיה במטרה לקדם חברות הפועלות בתחום זה בישראל. המדינה תעמיד לקרן סכום כולל של 250 מיליון שקלים: מקורות המימון הממשלתיים יהיו 125 מיליון שקלים מתקציב המדען הראשי ו-125 מיליון שקלים ממקורות האוצר, כאשר הצפי הוא כי השקעת הממשלה תמונף על-ידי המשקיעים הפרטיים ותוכפל כדי פי שנים עד שלושה, כך שהקרן תהיה בגודל כולל של כמיליארד שקלים. בכל השקעה, תתחלק הממשלה ברווחיה עם השותפים בקרן, ותספק הגנה בפני סיכון. בנוסף, התמלוגים שייגבו מהפרויקטים המוצלחים, יוזרמו בחזרה לתוך הקרן.
מלשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת נמסר, כי הקרן תנוהל על-ידי גוף מנהל מקצועי בעל ניסיון ניהולי בתחום הביו-טק, אשר ייבחר על-ידי המדינה במסגרת הליך מכרז מקומי וזר. הגוף המנהל יהיה עצמאי בניהול הקרן ובהחלטותיה, בכפוף למדיניות שתקבע הממשלה. התפלגות אפיקי ההשקעה של הקרן, תהיה בעיקר בהשקעה בתחום הביו-פארמה, כאשר יתרת הקרן תממן פרויקטים בתחום המכשור הרפואי. תהליך הקמת הקרן החל לפני כשנתיים, בעקבות דיונים שהתקיימו באוצר ובתמ"ת, שכללו, בין היתר, בדיקות מעמיקות של תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל ושל הפוטנציאל העסקי והמסחרי שלה במצב השוק הפיננסי הקיים. בדיקות אלה הובילו, בסופו של דבר, להכרת המשרדים בצורך להסיר חסמים בישראל בהשקעות בחברות ביוטכנולוגיה, ולהביא למיצוי הפוטנציאל העצום הטמון בתעשיה זו.
עוד מציינים בלשכת המדען הראשי בתמ"ת, כי ישראל נמצאת בין המובילות בעולם בכמות הפטנטים המאושרים על-ידי משרד הפטנטים האמריקני בתחום הביו-פארמה. ההובלה של ישראל מתבטאת הן בהיבט האקדמי והן בהיבט התעשייתי, של יצירתיות ורעיונות חדשים בתחום, שלא מצליחים להגיע לשלבי פיתוח ומימוש מאוחרים בשל היעדר מקורות מימון. אמנם, יותר ויותר חברות מגיעות לשלב קליני מתקדם, אך עדיין מרבית הפוטנציאל אינו ממומש.
- אוניברסיטאות ישראליות נמצאות במיקום בולט בהיקף אישורי פטנטים בארה"ב.
- 8.5% מהפטנטים הנרשמים בישראל נמצאים בתחום הביוטכנולוגיה.
- קיים מספר גדול של חברות מו"פ בתחום הביוטכנולוגיה.
- מהחברות המוקמות במסגרת תוכנית החממות הטכנולוגיות הן בתחום הביוטכנולוגיה.
- מספר גדול של בוגרי PhD בתחומים רלוונטיים לתעשיית הביוטכנולוגיה.
- בישראל קיים משאב אנושי איכותי שמיצוי הפוטנציאל שלו אינו מתאפשר בגלל היעדר של מקומות תעסוקה ראויים, ולכן כמות גדולה של חוקרים עוזבים את הארץ.
בשל אופי ההשקעה המאופיין במשך פיתוח ארוך וברמת הסיכון גבוהה, קרנות הון הסיכון המקומיות, ומשקיעים מוסדיים ואחרים, נמנעים מלהשקיע בחברות בתחום הביוטכנולוגיה. נחיצותה של קרן הון סיכון זו לגשר על הכשל ועל הפערים במימון בכדי להביא לצמיחת המשק, שתנבע מהתמורה הגדולה במיוחד הצפויה בתחום זה. שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, ברך על ההצהרה והדגיש את חשיבותה הגדולה של הקרן לחיזוק תעשיה עתירת ידע, בה יש לישראל יתרון ייחודי בעולם בזכות ההון האנושי המושקע בה. הקרן תביא לשימורו של הון זה בישראל, ותביא להגדלת שיעור התעסוקה, בפרט בקרב אקדמאים בוגרי מדעי החיים. בנוסף, ציין השר בן-אליעזר כי בהיותן של תעשיות מדעי החיים תעשיות מוטות יצוא, תתרום פעילות הקרן, בין היתר, לשיפור במאזן התשלומים של ישראל, למשיכת השקעות נוספות בתעשיה הישראלית, וכן להמשך תפקודו בעתיד של ענף הביוטכנולוגיה כמנוע צמיחה, כאשר בעולם, גדל ענף זה כבר שנים רבות בקצב גדול.
המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, אמר שמסמך הצהרת הכוונות מהווה שלב ראשון בהקמת הקרן, תוצאת מהלך שהחל כבר לפני מספר שנים. עיקרו של שלב זה היה ערור המודעות, בעיקר בקרב הממשלה אך גם בקרב גורמי ציבור אחרים, בדבר הבעיות המבניות בשווקים הפיננסיים והתעסוקתיים, המונעות את צמיחתן ופריחתן של חברות ביוטכנולוגיה בישראל, ולשכנע אותם בחשיבות הקמת הקרן. בימים אלה, של אישור תקציב המדינה לשנתיים הקרובות, עם כל הקשיים הכרוכים בכך, יש חשיבות עצומה לעובדה ש-250 מיליון שקלים מכספי המדינה מוקצים לפיתוח תעשיה בעלת משאב אנושי רב-ערך, ושפיתוחה ושגשוגה חיוניים לצמיחת המשק כולו.
