250 מומחים לרפואה רגנרטיבית, מתוכם 60 מדענים מבריטניה ישיקו שיתוף פעולה אקדמי רחב היקף בין בריטניה וישראל, בו צפויים להשתתף במשך חמש שנים למעלה מ-900 מדענים. בריטניה וישראל הן מובילות בקנה מידה בינלאומי בתחום והן שותפות טבעיות למחקר מסוג זה. השקת התוכנית תתקיים בכנס הבריטי-ישראלי הראשון לרפואה רגנרטיבית בתאריכים 22-23 בנובמבר ב
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. (מצורפת רשימת המשתתפים ותוכנית הכנס).
תוכנית תוכנית חילופי המחקר האקדמי בין ישראל ובריטניה (BIRAX – The Britain Israel Research and Academic Exchange Partnership ) נוסדה בשנת 2008 בשיתוף ראשי הממשלות ומנוהלת על-ידי
המועצה הבריטית בישראל. מטרתה לחזק מחקר ושיתוף פעולה אקדמי בין חוקרים ואוניברסיטאות משתי המדינות.
מטרת תוכנית BIRAX בתחום הרפואה הרגנטרטיבית היא לפתח שיטות טיפול מתקדמות בתחום הרפואה הגנרטיבית, כולל גילויין ויישומן באופן שיתאים גם למדינות מתפתחות. מטרה נוספת של התוכנית היא לייסד שיתוף פעולה אקדמי בריטי-ישראלי בתחום הרפואה הרגנרטיבית שימצב את שתי המדינות כשותפות מובילות בו. שיתוף הפעולה בין המדינות הוא יוזמה של
שגרירות בריטניה והמועצה הבריטית בישראל, ובין מממניה - ממשלות בריטניה וישראל, קרן פירס ומגבית בריטניה לישראל (UJIA).
שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד הסביר כי "בריטניה וישראל הן שותפות טבעיות בתחום הרפואה הרגנרטיבית. בריטניה היא בין המובילות בעולם בתחום המדע, ארבע מעשר האוניברסיטאות המובילות בעולם שוכנות בבריטניה ומדינת ישראל היא מעצמה מדעית. שתי המדינות מובילות בתחום הרפואה הרגנרטיבית בקנה מידה עולמי. אנו יכולים להשיג הרבה יותר ביחד מאשר כל אחד בנפרד. תקוותי היא שהכנס יוביל לעלייה חדה בשיתוף הפעולה בין מדענים בריטים וישראלים, ושהתוכנית תייצר מחקרים פורצי דרך."
היעד לגיוס כספים עבור מימון עומד על כ-60 מיליון שקל (כ-10 מיליון פאונד) למשך 5 השנים הבאות. המימון יוקדש ל-15 מחקרים משותפים, שייבחרו על-ידי פאנל מומחים שאושר על-ידי המועצה הבריטית-ישראלית למדעי החיים. מבנה הקרן יבטיח את מעורבותם של מאות מדענים, הנמצאים בשלבים שונים של מחקרם, תוך ניסיון לגבש שיתוף פעולה בין-תחומי – וזאת על-מנת לקדם השפעה מירבית על יצירת פתרונות רפואיים חדשניים. בנוסף, הקרן תממן מענקי מחקר, נסיעות וסדנאות משותפות של המדענים וכן כנסים ישראלים-בריטיים בנושא.
ד"ר סיימון קיי, מנכ"ל המועצה הבריטית בישראל: "אנו גאים לעבוד לצד כל כך הרבה מדענים בשבוע הזה. אנו מאמינים שפרויקט זה הינו בעל פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות אמיתיות. אנו, במועצה הבריטית, מנסים לחזק את הקשרים בין שתי מדינות - ולצד אמנות, חינוך והשפה האנגלית- מדע הוא כלי יוצא מן הכלל לחגיגה ולשיתוף היכולות האינטלקטואליות המצוינות של שתי המדינות והוא אחד מאבני הפינה של עבודת המועצה הבריטית בישראל."
רפואה רגנרטיבית עוסקת בשיקום תפקודם של תאים, רקמות או איברים חולים או פגומים, ופריצות דרך בתחום יהיו בעלי השפעה חשובה בכל הקשור לפיתוח טיפולים לצרכים רפואיים גלובליים שכיום אין להם מענה. הרעיון אומנם אינו חדש, אולם ההתקדמות המדעית בעשורים האחרונים מסייעת להפוך את הרפואה הרגנרטיבית למציאות. התחום מציע מגוון גישות המשלבות שיטות ביו-רפואיות, הכוללות בין היתר פיתוח מכשור רפואי, תאי גזע, הנדסת רקמות, הנדסה גנטית, חומרים ביולוגיים וטיפולים גנטיים ותאיים.
איברים או רקמות חולות, מנוונות או ניזוקות גורמים לטווח רחב של מחלות כרוניות. האפשרויות העומדות כיום מול חולים הסובלים ממחלות כמו סוכרת, מחלות לב, טראומה או הפרעות נוירולוגיות – הן מוגבלות ובעלות חסרונות. למשל טיפול תרופתי ממושך, מאפשר לנהל את המחלה אבל לעיתים רחוקות מרפא אותה או השתלת איברים, שלעיתים בעייתית בשל מחסור בתורמי איברים.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
