בעבודתה יודקביץ', יוצרת באקריליק על בד מערכת קווית מדויקת, בטונאליות אפרפרה, המורכבת מפסים חוזרים ונשנים בגריד נקי ומוקפד. על הרקע הזה היא רושמת – בקו אקספרסיבי, אימפולסיבי, צפוף ומסתלסל שפורע את הסדר הקווי ואת המערך האסתטי. יודקביץ גם יוצרת קולאז' על הבד, המורכב מפיסות ומקטעים של חומרים תעשייתיים וזמינים.
הניסיונות בחומרים השונים מרמזים על עולמה הפנימי והביוגראפי של יודקביץ, הם יוצרים הנגדה בין דרמה לבין איפוק, בין ריבוי לבין תמצות, בין דינאמיקה לבין סטאטיות, בין המזויף לאמיתי וחיפוש אחר השקט ואחר האמת הפנימית של האמנית. רונית יודקביץ היא דמות מוכרת בישראל כדוגמנית, כשחקנית כמגישת תוכניות אירוח בטלוויזיה וכאמנית.
בעבודות מוצגים- כתר מלכות, מסגרות ריקות, שני עמודים רעועים המשמשים משען למבנה שהוא אולי סוכה, אולי בית, כיסאות מיותמים, צלחות פטרי ועליהן תרביות, דמות נוגעת ללב של דחליל עירום עשוי מקל ולראשו גלגלי קש והקו הסלילי, רישומי, המשורבט שמופיע בעבודות כדיוקן עצמי, מעובד לאובייקט מתכתי מוגדל. האובייקט הוא מודל פיסולי בדמותה של רונית יודקביץ- ארוך, זקוף ומתמשך, משובלל ומסולסל.
בחוויה של יודקביץ' היא חשה זיקה לפסל האיטלקי אלברטו ג'אקומטי בהתייחסותו לדמות האנושית ובחיפושו שלו אחר האמת בפסליו הדקים והתמירים, שהמינימליזם הצורני שלהם הוא מטאפורה לבדידות, לריק.
בחלל הגלריה מהדהד פסקול עם קולה של רונית יודקביץ', בעבודת סאונד שמורכבת מקטעים הלקוחים מתוכניות טלוויזיה בהגשתה. התוכן מצומצם לכדי מילים, הברות ,משפטים קטועים שחוזרים על עצמם, ובכך מרוקן אותם ממשמעות.
"אפשר לקרוא את העבודות כחיבור מורכב, המייצג את אישיותה של יודקביץ' הנמצאת בקונפליקט מתמיד בין עולם הדוגמנות המוחצן, האקסטרווגנטי, לבין עולם פנימי ומשפחתי. אלה הם המאבקים וסערות הנפש שמהם יונקת יצירתה אנרגיה ותוכן." אומרת אוצרת התערוכה נורית טל-טנא.
כבר בילדותה נחשפה רונית יודקביץ, דרך אמה, לאמנות ומצאה כי תהליך היצירה מסייע לה לבטא את עצמה ולהביא את ה'אני ' שלה שאינו מוכר לרבים.
בשנות ה90', עברה רונית להתגורר עם משפחתה בברזיל, מדינה אשר לימים השפיעה רבות על יצירותיה, גם לאחר ששבה ארצה.
במקביל לאמנות, עוסקת רונית גם במשחק. קריירת המשחק שלה כוללת סרטים נבחרים, סדרות טלוויזיה ומועמדות לאוסקר. אך התשוקה האמתית שלה תמיד הייתה האמנות אשר לדבריה מבטאת במדויק את ה"אני האמיתי" שלה.
בשנים האחרונות החליטה רונית לקחת את הפן האמנותי צעד קדימה ופתחה את הסטודיו הראשון שלה בשוק הפשפשים ביפו שמהווה מקור השראה לעבודותיה.
בתקופה האחרונה אנו עדים למעין טשטוש גבולות והגדרת גבולות חדשים בעולם האמנות. בית העיר – מרכז לתרבות אורבנית בתל אביב הקדיש את הפעילות השנה להצגת תערוכות של מעצבי אופנה, תערוכת העיצוב שנפתחת השבוע במוזיאון ישראל 'חוקרים במופלא' שואלת בין היתר שאלות הקשורות להבדל בין עיצוב ואומנות ואולי כבר אין הבדל? מרי שק אוצרת התערוכה "נוזלים" שתוצג בגלריה ליטבק אף היא דנה בין היתר בסוגיות הללו. רונית יודקביץ' בעצם הווייתה חוצה מדיומים שונים ומייצגת הלכה למעשה הקשרים תרבותיים ויצירה אמנותית השואבת את האנרגיה שלה מתוך עשייה רב גונית בסוגות אמנות שונות .
רונית יודקביץ', אמנית אוטודידקטית (למעט לימודי אמנות במדרשה הפתוחה) יוצרת תיעוד אישי, אמיץ וחושפני, גרוטסקי וסרקסטי. מודל עירום.
רונית יודקביץ, תערוכות קודמות: בית סוטביס, גלריה עמליה ארבל, תערוכה בבית
דן מרגלית.
פתיחה: יום ש- 21.1.12, 19:30
נעילה: 11.2.12
גלריה 121- הרצל 121, ת"א
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
