בתום דיון סוער היום ב' בוועדה לפניות הציבור, קרא יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) לממשלה, להיצמד לנוהל פינוי מאחזים באיו"ש, שאושר זה מכבר ע"י היועץ המשפטי לממשלה ושאמור למנוע פגיעות הומניטריות במפונים ובמשפחותיהם, במיוחד בילדים. אזולאי יתבע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים "לקחת אחריות על תוצאות פינויים של שלושה בתים במאחז מגרון בספטמבר האחרון, החל מטיפול סוציאלי בילדים שעברו את הפינוי וכלה, בשיקום גדר הביטחון מסביב למאחז".

אזולאי נדרש לנושא בעקבות פניית תושבי המאחז שפונו. הללו סיפרו על חוויית הפינוי הקשה ועל הפגיעה הנפשית בילדיהם, הממאנים לשוב לשגרת החיים. אזולאי דרש מנציגי משרד הביטחון והמנהל האזרחי להעביר לוועדה בהקדם את צווי הפינוי שהוצאו לתושבים. בנוסף, הודיע שייפנה לראש הממשלה ולשר האוצר על-מנת לקדם מנגנון פיצויים למפונים והביע תמיהה, "מדוע נעדרו מהדיון ארגוני זכויות אדם?!".

תמי גוטמן, אחת הפונות, סיפרה את אשר עבר עליה בלילה שבין הארבעה לחמישה בספטמבר, "כשבאישון ליל, הגיעו מאות שוטרים והרסו את ביתה". לדבריה, "הפינוי נעשה בברוטאליות והחל בעוד הילדים ישנו במיטותיהם. חברה קבלנית עם פועלים בני מיעוטים פינתה את הבית תוך השלכת חלק מהציוד דרך החלונות. הילדים חזו בכל ומאז אינם מצליחים לחזור לשגרה".

פונה אחרת, אביטל גפן, קבלה על ש"לא ליוו את הפינוי עובדים סוציאליים או פסיכולוגים כנהוג בפינוי אזרחים ממאהלים של מחוסרי דיור". גפן סיפרה ש"ילדיה, אף הגדולים שבהם, חזרו להתנהג כתינוקות, חלקם מרטיבים בלילות". עוד סיפרה, שבעלה שעבד כחבלן משטרתי, נותר במשטרה ללא הגדרת תפקיד מאז הפינוי בטענה שביתו היה לא חוקי. "זאת למרות שבמשך שנים סיכן את חייו למען המדינה".

גפן הביעה תרעומת על-כך שבניגוד לנוהל פינוי מאחזים, ביתה שהיה בית יביל נהרס כמו יתר הבתים.

יו"ר ועדת החינוך במאחז מגרון, מוריה הראל, העידה ש"ילדי המאחז מלווים בחרדה קיומית. ילדי מגרון מבקשים ליום ההולדת, שלא יהרסו את בתיהם וחלקם שומרים את חפציהם בקופסאות כדי למצוא אותם בעקבות פינוי". הראל: "עבור ילדים במגרון, טרקטור הוא כלי משחית".

ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי): "הפינוי נעשה במכוון באכזריות ובאישון לילה. הדבר מעולם לא נעשה בהקשר לבנייה הבלתי חוקית בקרב המגזר הבדואי או הערבי בתוך הקו הירוק או מעבר לו".

בסיכום, הודיע היו"ר אזולאי, כי יפנה גם לשר לביטחון הפנים על-מנת לברר "מדוע בעלה של הפונה, אביטל גפן, הושהה ולא הושב לתפקידו כחבלן משטרתי, למרות שלא ניכר כי היה פגם כלשהו בהתנהלותו". עוד הודיע, כי "ייפנה למשרדי החינוך והרווחה על-מנת לדאוג לשיקום נפשי של הילדים שבתיהם נהרסו".

ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי): "פינוי ילדים באישון ליל נעשה רק לגבי יהודים. כשמדובר בבנייה בלתי חוקית של לא-יהודים, יש חוקים ויש הקפדה על ערכים הומניטריים. מדובר באכיפה סלקטיבית, שלא הייתה מקובלת אפילו על השופט ברק".

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי): "גם אם יש צו הריסה, אין פירושו, שנדרש לפגוע בילדים. לא ניתן להסתתר מאחורי צווי הריסה. האחריות על הפגיעות ההומניטריות, בילדים במיוחד, היא אחריות פלילית. הריסת שלושת הבתים, כשברקע מתנהל מו"מ בין המדינה למתיישבים, מהווה סחיטה באיומים ונועדה לאיים עליהם, שאם לא ייאותו לקבל את הצעת המדינה, כזה יהא גורלם".