חמישה נציגים של העם הסאמי (ילידי לפלנד) המתגוררים בצפון נורווגיה יגיעו לבית הספר לתלמיד חו"ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית ביום שני הקרוב, 20 בפברואר, כדי ללמוד כיצד מלמדים עברית באולפן לתלמידים דוברי שפות זרות. מטרתם ליישם שיטות לימוד דומות בתהליך החייאת השפה הסאמית והנחלתה לדורות הבאים.
"אנחנו רוצים להגדיל את מספר המשתמשים בשפה הסאמית ושמענו ששיטת האולפן בישראל מאוד מוצלחת בהוראת השפה העברית לאנשים שאינם דוברי השפה. לכן אנחנו מגיעים לישראל כדי ללמוד את השיטה ממקור ראשון", אומר ראש המשלחת, קווין יוהנסן מאוניברסיטת נורדלנד בנורווגיה, יועץ לענייני סאמים למושל חבל נורדלנד. הוא וארבעת חברי המשלחת האחרים מעורבים בפרויקט להחייאת השפה הסאמית שמקבל מימון ותמיכה מממשלת נורווגיה.
הסאמים הופנו לאוניברסיטה העברית על-ידי שגרירות ישראל בנורווגיה, שם הסבירו להם שישראל תהיה המקום המתאים ביותר ללמוד כיצד לקדם את פועלם בשל הניסיון הרב שהצטבר בארץ במאה השנים האחרונות בתחום החייאת השפה העברית.
לפלנד היא חבל ארץ בצפון אירופה המשתרע על פני מספר מדינות - נורווגיה, פינלנד, שוודיה ורוסיה. מספר הסאמים המתגוררים בארצות אלה מוערך בכ-100,000, כמחצית מהם בנורווגיה. השפה הסאמית מתחלקת לניבים רבים, ואנשים מאזורים שונים בלפלנד דוברים ניבים שונים שאינם בהכרח מובנים זה לזה. לדוגמה סאמית צפונית דוברים 15,000-30,000 אנשים, לולאסאמית דוברים כ-500 אנשים וכך גם סאמית דרומית.
במשך שנים רבות הצעירים הסאמים תושבי נורווגיה גדלו עם השפות הנורווגית והאנגלית והשפה הסאמית העתיקה נשכחה, בדומה למצבה של השפה העברית בסוף המאה ה-19 עת החל אליעזר בן יהודה במפעלו להחייאת השפה. בשנים האחרונות גדלה בנורווגיה המודעות לזכויות של העם הסאמי, קבוצת מיעוט במדינה, ונעשים מאמצים לשימור התרבות והשפה שלו. במסגרת המאמצים הללו בחרה המשלחת להגיע לישראל.
בשעה 14:00 תיפגש המשלחת עם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון. בפגישה יספרו חברי המשלחת על פרויקט החייאת השפה הסאמית בו הם מעורבים ועל התרשמויותיהם מישראל ומהשפה העברית.
