האמנים המשתתפים: אסף בן צבי, הדר גד, ליאורה וייז, צבי לחמן, דבורה מורג, אמיר נווה, שמעון פינטו, נפתלי רקוזין, יגאל תומרקין.
בגלריה דוויק , מרכז הכנסים ע"ש אדנאואר , משכנות שאננים , ירושלים
שיח גלריה עם האמנים והאוצרת בתאריך 17 במאי בעה 15.30
מ"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול ועד ל"הגלגול" של פרנץ קפקא, מהאפוס המסופוטמי של גילגמש ועד ל"קרב העיוורים והחזירה" של היינריך פון קלייסט, מ"ויהי ערב" של פניה ברגשטיין ל"אותו הים" של
עמוס עוז – האמנים בתערוכה נמצאים בדיאלוג מתמשך עם דמויותיהם של סופרים, משוררים והוגים. הם מתחקים אחר עוצמת יצירתם ומחשבתם, ומתמודדים עם האופן בו משפיעה הכתיבה על האמנות הפלסטית ומעניקה לה השראה. בה בעת, הספר גופו, על דפיו וכריכתו, נחקר כאובייקט גשמי ורעיוני והופך תחת ידם לעבודת אמנות חדשה.
עבודותיו האקספרסיביות של יגאל תומרקין מכוננות דיאלוג אסתטי ופוליטי רב עוצמה עם כותבים כמו פון קלייסט, קפקא, ולטר בנימין, ברטולד ברכט ואחרים.
דבורה מורג יוצרת אובייקטים ליריים, מלאי הומור ומשחק, באמצעות ספרים ישנים ולוחות דפוס. עבודותיה מחוות ליצירות ספרותיות כמו "הנסיך המאושר" של אוסקר ווילד ו"פרחי הרוע" של שארל בודלר.
שמעון פינטו חובר לעולמו וכתיבתו של עמוס עוז. ציוריו פורשים דימויי נוף חלומיים ומטרידים, המבטאים ערגה לתום ושלווה בתוך מציאות של הישרדות ונוודות.
ליאורה וייז העוסקת במטפורות התוכניות והחזותיות שב"אליס בארץ הרפתקאות" באנימציה חיה, בוידיאו וברישום, מציגה בתערוכה סדרה של תחריטים הפורשים את המתח שבין ילדות לבגרות.
כוחות הטוב והרע שבתוך האדם כבסיס לקיום העולם נפרשים בסדרת תחריטים של צבי לחמן, שהודפסה בסדנת ההדפס בכברי, ועוסקת בעלילות גילגמש, הגיבור המסופוטמי. לצידה מוצגים רישומי פניהם של פרימו לוי ודליה רביקוביץ.
אמיר נוה יוצר מחוות רישומיות על גבי דפי ביוגרפיה אודות חייו של לאונרדו דה וינצ'י, ובמקביל מעלה מטפורות אוטוביוגרפיות על דפים מתוך ספרי אמנות ישנים. לצידם הוא תולה הפוך את דף השער לחיבורו של הפילוסוף עמנואל קאנט "השלום הנצחי".
ציורי הספריות של הדר גד מנכיחים מרחבים המצויים בינות לספרים ובתוכם. עמידתם הסדורה פורשת מהלכי חיים שלמים.
"ספינות המפליגות בלילות" של אסף בן צבי מדברות עם יצירתו של פרננדו פסואה, ומסמנות את מחווה הפואטי שביסוד האמנות ואת המחווה הציורי שביסוד הכתיבה.
סדרת התצריבים של נפתלי רקוזין ל"המשפט" של קפקא, מבטאת במבנה הקווי והגיאומטרי שלה את הניכור והבדידות של היחיד בחברה, ואת מערכות הכוח שבתוכם הוא כלוא.
התערוכה מזמינה את הצופים להיכנס ולצאת אל ומתוך אינספור עולמות, סיפורים והגיגים המקבילים ומשתרגים אלו באלו. העבודות חושפות את המפגש והמתח שבין הלשון לתמונה ובין הטקסט ליצירה החזותית. הן מציגות את עושרו של המארג התרבותי ואת האופנים בהם הפחדים, החלומות והיצרים שבבסיס הקיום האנושי מקבלים ביטוי שהוא מעבר לזמן ולמקום.
טל: 02-6292220 , הגלריה פתוחה בכל ימות השבוע בין השעות 10:00-20:00
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
