שר האוצר בנימין נתניהו מציע "להבריא" את הרשויות המקומיות. "תוכנית הבראה" הוא קורא לזה, כי אם יש תוכנית הבראה אז יש גם חולה. חצי מיליארד שקל בשנה הוא מוכן להקדיש לזה. גאוני.
כשביבי תיכנן את המזימה בחודש אוגוסט, עם שר האוצר השני (שטרית) ו-10 המנכ"לים שלהם, הוא לא חלם שהמזימה תצליח. "בוא נבחן את פורז", לחש לו אחד מ-52 הסמנכ"לים שמסביבו, זה שמרוויח כמעט 400 אלף שקל בשנה. "נגיד לו שכולם מושחתים, שהכסף הולך למשכורות וחייבים לחתוך אותם בחצי. שיזיעו".
פורז בלע את הצפרדע. בדצמבר, כשהוא התעורר, היה כבר מאוחר. אחד מ-10 המנכ"לים של ביבי (הכוונה היא למנכ"ל המכס והמע"מ, איתן רוב), אולי זה שניהל את חברת yes כל-כך טוב שעד היום הממשלה נאלצת להזרים לה מאות מיליוני שקל בשנה, אמר לו: "אל תדאג אברהם, אחרי התקציב נחזיר לך מיליארד". ואברהם האמין עוד פעם.
הבעיה היא שבין ביבי, אברהם, וכל השרים ו-10 המנכ"לים של משרד האוצר, יש כמה מיליוני תושבים, וגם כמה עשרות אלפי עובדים שבעל כורחם הם עובדים בהתנדבות.
אלה זוכרים את קריאתם של שני שרי האוצר: "לכו לעבוד!". אז הם הלכו לעבוד. גם להם היה חלום להתפרנס בכבוד. אבל מרוב שרי אוצר ומנכ"לים, שהוציאו אותנו מהמיתון, אין להם משכורת כבר כמה חודשים.
עכשיו אומרים להם: "אל תדאגו, ביבי ומאיר (שטרית) וכל המנכ"לים שלהם ידאגו לכם. הם יכינו לכם תוכנית הבראה". והם בכלל לא ידעו שהם חולים. הרי רק לפני חודש הם היו בטקס ההוא שאברהם, שר הפנים ארגן. הטקס הזה שראש העירייה שלהם קיבל בו פרס על ניהול למופת וסיום עוד שנה ללא גירעון.
אז למה הם צריכים תכנית הבראה? מסכנים, הם לא שמעו על התרגיל של ביבי. ואם מישהו ישאל אותם מה הם חושבים על הצעת העזרה של ביבי ומאיר, הוא בטח ישמע אותם אומרים: "לא, בבקשה אל תעזרו לנו. ראינו למה אתם מסוגלים. אולי תעזרו ל-yes?".
