רק לא ועדת חקירה

אני תוהה ומתפלא על אודות התמימים שעדיין מבקשים למנות "ועדת חקירה ממלכתית" לבירור איזו פרשת שחיתות ככל שמדובר שמקורה של פרשה כזו בפוליטיקאים ישראלים.

מי זוכר, לו רק ועדת חקירה ממלכתית אחת שבאמת פרסמה מסקנות אמיתיות, הוגנות וחוקיות.

מאז הקמת המדינה, ועדות חקירה ממלכתיות משמשות כאמצעי תעתוע והטעיה כדי לגנוב את דעת הציבור, כדי למנוע חקירת משטרה אמיתית שתעמיד לדין אנשים - שלעתים הם בעלי שררה - שמסובכים בחשד לכאורה של מעורבות בעניין פלילי חמור.

הנה כמה דוגמאות:

ועדת החקירה לעניין הנורא של אסון ורסאי, שנועדה לאיין את האחריות המיניסטריאלית של אהוד אולמרט, ולטהר את משטר השחיתות בעיריית ירושלים.

23 הרוגים, מאות פצועים, והנה ועדת חקירה בראשות השופט ורדי זיילר טיהרה את השטח עבור הפוליטיקאים המקושרים, הטילה את מלוא כובד האשמה על נשאמים מדרגה שניה ושלישית ועל אנשים חפים מפשע.

ומה אירע בוועדת החקירה לרצח רבין רוה"מ? מי יכול להשבע שהוא יודע בוודאות מי רצח את יצחק רבין?.

ודוק, ועדת החקירה לאירועי נחל הקישון.

ומה אירע בשלושת ועדות החקירה בפרשת גניבת ומכירת ילדי תימן? בפשע מחריד שכזה, "פשע השמדת עם למעשה" שלשות ועדות החקריה שימשו אמצעי בדוק למניעת חקירה משטרתית אמיתית בחשד חמור למעשה פשע ממלכתי שפל.

אלה שהוזכרו כאן הם רק "קצה הקרחון".

בכל פעם שהממסד הישראלי האוליגרכי מעוניין לטייח נושא שיכולה לעלות ממנו מסקנה של בצוע פשע ממסדי חמור.

מועלית ומוגשמת הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. כך, חוקרת הממשלה את עצמה, כך חוקרת הרשות המבצעת את עצמה, כך אנו מציבים את "החתול לשמור על השמנת".

עד היום, ועדות חקירה ממלכתיות כיסו על כל פשע ממסדי, תוך כדי כך שהן מנעו חקירה משטרתית אמיתית בכל פרשה, במיוחד בפרשיות חמורות של בצוע פשעים חמורים.

מעל לדרוש נציין כאן שחוק ועדות חקירה ממלכתיות קובע כי אין שום נפקות ממשית למסקנותיה של ועדת חקירה.

לגופו של ענין, עומדת העובדה שיואב יצחק נזעק בעצמו להתייחס ולכתוב על הניסיון של אומ"ץ לחולל בדיקה וחקירה בפרשת מחלתו של רוה"מ אריאל שרון.

יש לחקור את נסיבות התדרדרות מצבו הרפואי של ראש הממשלה. במיוחד לאור העובדה שראש הממשלה הקודם אשר ניסה ללכת בדרכים של שטחים תמורת שלום, נרצח בריש גלי ובפרהסיה.

גם כאן בעניין מצבו הרפואי של אריאל שרון - שייבדל לחיים ויזכה להחלמה ורפואה שלמה - עולות תהיות ועולים סימני סאלה קשים.

מדוע הוסע שרון כל הדרך מחוות השקמים במכונית ולא הוזעק מסוק להגיעו מהרה לבית החולים ולהצלה? זה לא מזכיר מעט את הטיול המוארך שביצע השב"כ במכונית ראש הממשלה עד שהגיע לביה"ח במרחק כמה רחובות מכיכר רבין?

מדוע רופאו האישי של רוה"מ, שהיה צמוד אליו, לא איתר, לא ניטר, ולא הגיב כראוי ובהמירות הנדרשת לנוכח חומרת מצבו של רוה"מ?.

על-פי איזו סמכות ויידע רפואיים ועל-פי איזו הצדקה, הפכו המנתחים המהוללים את ראש הממשלה לשפן ניסוי לטיפולים חדשניים, מודע נברו הרופאים במוחו של ראש הממשלה? ומה המסקנות לנוכח העובדה שהניתוחים הללו לא סייעו להשיב אליו את הכרתו?

איך נדע אם ראש הממשלה אריאל שרון היה או לא היה היה קרבן לניסיון לרצח נוסף, מתחוכם יותר, שיועד לעצור את הליכתו במסלול מפת הדרכים?

חלה חובה על כל אחד ואחד בציבור לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה מיידית חוקית ופומבית, בקשר לנסיבות הפגיעה של ראש הממשלה אריאל שרון.