זֶה לֹא נוֹרָא בִּכְלָל
זֶה לֹא הָיָה קָשֶׁה
בֵּין כֹּל הַמִּלְחָמוֹת וּשְׂדוֹת הַקֶּטֶל
שָׂרַדְנוּ עִם רוֹבֶה
וּמַתְנוּ בְּכָבוֹד
הֵקַמְנוּ לָנוּ מְדִינָה וְדֶגֶל.
תְּחוּחָה הָאֲדָמָה וּרְווּיָה,
יוֹרְדִים גִּשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹמָם וְלֵיל,
הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ מִתְכַּסִּים בָּהּ כִּשְׂמִיכָה,
נָמִים בַּנֶּצַח וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.
לִיאוֹרָה שֶׁל הַמִּלְחָמוֹת אֲנִי
וּבֵינֵיהֶן הָיוּ שָׁמַיִם בְּהִירִים
לְלֹא סַכִּין, צְדָפִים עַל שְׂפַת הַיָּם,
קוֹלְנוֹעַ וּבָתֵּי- קָפֶה, חַגִים וּמוֹעֲדִים.
יַלְדָּה בַּחֲצָאִית גִּלְּתָה לִי אֶת הַסּוֹד
אֲנַחְנוּ יְהוּדִים, הִסְבִּירָה, זֶה הַכֹּל,
וְהָעוֹלָם בָּעֲבוּרֵנוּ גֶּשֶׁר צַר מְאֹד
וּמֵעָלָיו יִהְיוּ שָׁמַיִם בְּהִירִים.
וְאִם הַכֹּל חָלַף כָּל כָּךְ מַהֵר
הִצְלַּחְתִּי לֶאֱהֹב, הִסְפַּקְתִּי לְזַמֵּר
זָכִיתִי לְתִינוֹק בִּזְרוֹעוֹתַי
וְגֶבֶר חֲמוּדוֹת נָשַׁק לַאֲבָרַי.
אִם כֵּן אוֹמֵר שָׁלוֹם, הָיִיתִי וְהָלַכְתִּי
אֵין זוֹ פְּרִידָה, אֲנִי עֲדַיִן פֹּה,
מִשְּׂדוֹת הַנֶּצַח מַשְׁקִיפָה, עִם הַיְּלָדִים,
שֶׁעֲלֵיכֶם יִהְיוּ שָׁמַיִם בְּהִירִים.
