בת שישים ושבע

היום אני כבר בת 67,
ולעיתים נדמה לי וסתם אחשובה
שלא מזמן נולדתי ואני ילדה
ורודת לחיים,כה קטנה וחמודה
הזקוקה כל כך לחיבוק של אהבה!!

ולמרות שמלאו לי כבר 67
רוצה אני להיות כל כך אהובה,
כתינוקת שזה עתה נולדה,
אך יש בה עצמה כזו של פלדה -
שבה לנו להסיר בפניך -את הכובע!!

ואפילו שאני אומנם בת 67-
הפך לי הדבר כבר לדרך קבע
כמו משאלה, או אולי חידה ?
איך אני מצפה, בלי גבול ומידה
וזקוקה כל כך,לזאת הקירבה ....

כי אכן גם ותיקה בת 67,
היא בכל זאת רק בת חוה -
המיחלת שכל בניה יבואו עדיה
ויקומו ויעלו ברוב המון ועדה -
מקרוב ורחוק,ויעשו זאת לטבע-

כי אמם,וזקנתם בת ה67
לא תשקוט ולא תנוח, ועמם אריבה-
עד שכל בן ובת, נכד ונכדה
יחבקו וינשקו רגבי עפרי -ושאדע,
שכולם, כולם יראו זאת פשוט כחובה-

להיות איתי, במחיצתי -בת השישים ושבע!!