|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
...והנה בא לו חג הסוכות למדבר,
באוויר דאתה מצוקה!
מאופק עד אופק אין עץ לקורה,
ולא סכך בישימון לסוכה!
רגע לפני כניסת החג
בשקוע חמה סמוקה,
ירד אלוהים בענן של כבוד
ובנה ממנו סוכה!
נכנסו הכל בחיל ורעדה
לברך על הנס בחיקה,
נשאו עיניהם, למרום, ואויה,
אור כוכב לא בקע לסוכה!
הענן הוא לא סכך והסכך לא ענן
אבל בגינה רחוקה,
יש לי סכך מאדי כוכבי בראשית
ובו תסוכך הסוכה.
כך, היה והכל שמחו עד בלי גדי
והודו הודיה עמוקה,
להשם יתברך שעטף מהודו
את בניו ובנותיו בסוכה.
|
| תאריך:
|
16/10/2016
|
|
|
עודכן:
|
16/10/2016
|
|
יצחק מאיר
|
|
תוכנו של חג הסוכות מפורש בתורה במקומות רבים. נמנה כמה מהם. בפרשת משפטים, בפרשת כי תישא, בפרשת אמור ובפרשת ראה. בספר שמות בפרשת כי - תישא הוא קרוי "חג האסיף", ובפרשת משפטים מצוין שזמנו הוא "באספך את מעשיך מן השדה" (כ"ג, ט"ז). גם בפרשת אמור מצוין: "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ" (כ"ג, ל"ט). מקור נוסף בפרשת ראה: "חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (ט"ז, י"ג). דוגמאות אלו ממחישות לנו שחג הסוכות הוא בעל משמעות חקלאית.
|
|
|
|
|
תוכנו של חג הסוכות מפורש בתורה במקומות רבים. נמנה כמה מהם. בפרשת משפטים, בפרשת כי תישא, בפרשת אמור ובפרשת ראה. בספר שמות בפרשת כי - תישא הוא קרוי "חג האסיף", ובפרשת משפטים מצוין שזמנו הוא "באספך את מעשיך מן השדה" (כ"ג, ט"ז). גם בפרשת אמור מצוין: "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ" (כ"ג, ל"ט). מקור נוסף בפרשת ראה: "חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (ט"ז, י"ג). דוגמאות אלו ממחישות לנו שחג הסוכות הוא בעל משמעות חקלאית.
|
|
|
|
|
צעדת ירושלים, פסטיבל דרך בית לחם, פסטיבל עין כרם ושוק הלילה של ירושלים שמחות בית השואבה, פסטיבל סתיו ירושלמי בעמק הצבאים, סיורי סוכות בכיכר ספרא וירוסלמי-פסטיבל אתיופיה בקריית מנחם תוצרת כחול לבן בסוכת הנשיא ועוד עשרות אירועים ופעילויות מיוחדות בעשרות אתרים ומוזאונים במהלך חג הסוכות בירושלים
|
|
|
|
|
בשלהי פרשת וילך, בה מדבר ה' פה אל פה אל משה עבדו, בלשון יחיד אישית ואינטימית מאין כמוה "הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת ... הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ " (דברים ל"א,י"ד-ט"ו) נאמרות גם המילים "כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" בלשון רבים, אתה ויהושוע, ומיד, בניגוד לכל הגיון דקדוקי רציונלי פנימי, חוזר הפסוק ללשון יחיד האינטימית ואומר " וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" – במפיק בהא', אתה לבדך- "לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". (שם,י"ט). לא ייפלא ממנו כי החדירה מעוררת התמיהה של לשון רבים אחת למקבץ לשונות יחיד תכופות, מערערת את עמידתם היציבה של הפרשנים על קרקע הפשט. אין עוררין על העובדה כי על-פי הוראת ה' המפורשת, "קְרָא אֶת-יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (שם) נכחו גם משה גם יהושוע במעמד בו נצטווו על הכתיבה ועל ההוראה. גם אין עוררין כי באותו מעמד דיבר ה' מתוך הענן אל משה, " וַיֵּרָא ה' בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל-פֶּתַח הָאֹהֶל. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה..." (שם, י"ד –ט"ז) אבל אשר ל "כִּתְבוּ לָכֶם", לשון רבים, נתהסס לו ובא לו ספק. הרמב"ן מתיר ספקו ואומר, " כִּתְבוּ - למשה, כי הוא העיקר, כי ממנו ישמעו וילמדו, והנה משה כתבה, ויהושוע עומד עימו וקורא". אבל רבי חזקיה בן רבי מנוח, ה'חזקוני', פותר ספקו אחרת ואומר," כִּתְבוּ - ליהושוע אומר הקדוש ברוך הוא כך".
|
|
|
|
|
לידיעת הקורא נפתלי בנט: מהי חנינה  מדוע עונשי מאסר אינם מבוצעים מיידית ועונשים על תנאי אינם מופעלים? חוק הביטוח הלאומי מצריך כתיבה מחדש שני ענייני דת: רב המשטרה ומקומות בבתי הכנסת
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
