לאחר תלית חמשת בני מיכל בת שאול ושני בני רצפה בת איה, רצפה הפילגש, בת מעמד נחות, נתנה שיעור בערכי מוסר למלך דוד, שעלה על שרטון יוהרה ושפיכות דמים - "בָּהָר לִפְנֵי יְהֹוָה ... בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׁעוֹרִים. וַתִּקַּח רִצְפָּה בַּת אַיָּה אֶת-הַשַּׁק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ-מַיִם עֲלֵיהֶם מִן-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם (על גוויות ילדים תלויים) יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׁדֶה לָיְלָה" (שמואל ב' כ"א 9-10).
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
