כַּמָּה זְמַן יהדהד שְׁמִי
בְּפִיּוֹת הָאֲנָשִׁים
אַחֲרֵי שֶׁאֶפָּרֵד מן הָעוֹלָם
"הִיא הָיְתָה", "הִיא יָדְעָה",
"הִיא אָהֲבָה לִכְתֹּב".
כַּמָּה זְמַן יַחֲלֹף
עַד שֶׁהַסְּפָרִים
שֶׁאָסַפְתִּי לְבֵיתִי
יְנַסּוּ לִלְכֹּד אֶת עֵינִי הָעוֹבְרִים
מֻנָּחִים, יְתוֹמִים, עַל סַפְסָל בָּרְחוֹב
כַּמָּה זְמַן יַעֲבֹר
עַד שֶׁתִּתְקַלֵּף חיותי מֵחַדְרֵי הַבַּיִת
וְרֵיחָם שֶׁל זָרִים
יְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַבָּאִים
אַחֲרַי לֶאֱהֹב
עַד שתעלם דְּמוּתִי
מְאִישוֹנֵי הַזִּכָּרוֹן
צְלִיל קוֹלִי
יַהֲפֹךְ לְשֶׁקֶט
וַאֲנִי
וְהֵעָדְרִי
נִמוֹג
לַאֲבַדּוֹן
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
