על שבר בת עמי

בָּאתִי עָדֶיךָ וְיָדַי רֵיקוֹת מִמַּעֲדַנִּים:
מַעֲדַנֵּי הֶחָלָב וְהַשּׁוֹקוֹ נוֹתְרוּ בַּשּׁוּלַיִם
וְרַק צַחְצָחוֹת הַפֶּה מוֹלִיכוֹת בֵּינְתַיִם;
בָּשָׂר אָדֹם וְנָא נִגְרַס בַּשְּׂפָתַיִם,
וּשְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת מַקִּישָׁה בָּאָזְנַיִם....

חַיַּת הַדָּמִים מִשְׁתּוֹלֶלֶת בַּחוּצוֹת,
וְלֵב יִשְׂרָאֵל הוֹמֶה לִנְצוּרוֹת,
כַּמֻּבְטָח לָנוּ מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת.....

טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ
לָרַחוּם וְלַחַנּוּן,
קַטְנוּת הַמוֹחִין וְהַשֶּׁבֶר
מְדַמֶּמֶת בַּשּׁוּרוֹת.....
מָשִׁיחַ בַּפֶּתַח מְצַפֶּה לְאוֹת....

"וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ,
כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל...¹